בילינו חודשיים בקולומביה, ולמרות שבכלל לא ראינו את כל מה שיש למדינה המדהימה הזו להציע, התאהבנו בה - ולמדנו דבר או שניים על טיול בה.
הנה מספר דברים שחשוב לדעת כדי שתוכלו לעשות את הטיול הטוב ביותר האפשרי במדינה האהובה ביותר על תרמילאים בדרום אמריקה.
מדובר במדינה מדהימה, אדירה!
לא, ברצינות.
קולומביה נהדרת ונראה שהעולם תופס את זה. רק לפני 10 שנים, קולומביה אירחה כ-900,000 מבקרים זרים בלבד, וב- 2019, טרום ימי הקורונה, ביקרו בה כבר כמעט 3 מיליון! זה היה המקום שכולם במעגל התרמילאים בדרום אמריקה לא יכלו להפסיק להתלהב ממנו. אין מבקר שיצא מקולומביה ולא התאהב באווירה המשוחררת ובקלות הטיול בה.
זוהי מדינה עם עבר טראומטי שבמשך שנים הסתירה כמה מהעיירות הציוריות ביותר, נופים מדהימים, חופים יפים וטבע עוצר נשימה, פנינה אמיתית של דרום אמריקה.
ועכשיו, הסוד התגלה לעולם וטוב שכך.
עזבנו את קולומביה לאחר חודשיים כשמבחינת הילדים ומבחינתנו נותרה רק שאלה אחת - מתי נוכל לחזור?
קולומביה מגוונת בחוויות
אנחנו לוקחים פה סיכון הנשמע כמו עלון תיירות עייף, אבל בקולומביה באמת יש משהו לכולם.
רוצה ללכת לשכב על חוף קריבי מבודד? מה דעתך לגרום לכל אינדיאנה ג'ונס לחפש חורבות באמצע יער הגשם? חובב ספורט הרפתקאות בחוץ? האם עיירות מסורתיות קטנות יותר הקטע שלך, או שאתה מעדיף ערים קוסמופוליטיות ענקיות עם היסטוריה וחיי לילה קדחתניים? מעדיף מדבר? הרים? עתיקות?
כן, לקולומביה יש את כל אלה.
קולומביה היא יותר מ-פאבלו אסקובר
לרוע מזלם של הקולומביאנים, הנבל הנתעב ביותר במדינה הוא גם האדם המפורסם ביותר שלה – כפי שמעיד המספר העצום של תרמילאים שנתקלנו בהם, שמטרתם היחידה לביקור בעיר מדיין היא לעשות 'סיור אסקובר' או "קומנה 13".
כמובן, יהיה זה שגוי לומר שאיננו מבינים את הקסם מהקרטל הקולומביאני – אנו בעצמנו קראנו אינספור ספרים בנושא, ומתלהבים מתוכנית הטלוויזיה Narcos בדיוק כמו שאר העולם.
ועדיין, למדיין (ולשאר המדינה לצורך העניין) יש כל כך הרבה יותר מה לספר מסתם חטאיו של אדם אחד. תקדישו זמן לחקור את ההיסטוריה, בקרו ב-'La Casa de la Memoria' ושוחחו עם המקומיים. זהו יעד תוסס, עם עבר אכזרי וסיפור שאנחנו, כמטיילים, צריכים להקשיב לו, ולא רק להיצמד לסטריאוטיפים.
שביל החומוס מוגדר היטב
זה נכון שלקולומביה אין את רמות התיירות של בוליביה/פרו או מקסיקו, אבל עדיין יש שביל חומוס מוגדר היטב שהתפתח במשך שנים. למי שמטייל לבד, או שעדיין קצת חושש לגבי המדינה (כפי שאנחנו היינו טרם הביקור), דעו שאתם יכולים לנסוע בבטחה ובביטחון למספר יעדים מובילים ללא חשש או עם הרבה ספרדית.
אז מה יש על השביל? עבור רוב התיירים מישראל, המסלול הוא: קרטחנה, בוגוטה, מדיין, סלנטו וסנטה מרתה/טגנגה/טיירונה .
על הציר הזה יש קאזות לישראלים ובתי חב"ד זמינים.
אבל עדיין אפשר (ומומלץ) לצאת משביל החומוס
עם זאת, עבור רבים (ובוודאי עבורנו!), היציאה מדי פעם משביל החומוס היא חשובה. זאת ההזדמנות להתחבר למקומיים, לתרגל את הספרדית שלך ולחוות, אם לא את ' קולומביה האמיתית', אז אולי משהו לפחות קצת יותר אותנטי.
זה עדיין אפשרי מאוד, במיוחד אם תפנו לצפון מזרח או דרום הארץ. מקומות כמו , Popayan, Jardin ו-San Agustin, למרות שהם עדיין מושכים תיירים (במיוחד מקומיים), נעדרים שלא בצדק את התייר הישראלי. מדובר במקומות קסומים ומומלצים בכל פה.
הבטיחות השתפרה באופן ניכר
כנראה שכולנו חווינו את זה. אתה מודיע לחברים ובני משפחה שאתה נוסע לקולומביה, ובמקום להשתתף בהתרגשות שלך, אתה זוכה לרעשים ולמלמול, ומטילים ספק בשפיותך על שבחרת מקום כל כך לא בטוח.
למרבה הצער, נראה כי לא כולם יודעים שקולומביה חזרה היטב למפה, וכי לרוב היא יעד בטוח למבקרים בדרום אמריקה.
קרטלי הסמים, על אף שעדיין נוכחים מאוד, נוטים להרחיק את האלימות שלהם מהרחובות, לא היה זמן טוב מזה לבקר במדינה האהובה עלינו בדרום אמריקה.
כמובן, תמיד יהיו סיפורים ומקרים של שוד -ופשע עדיין מתרחש וזה משהו שיכול היה לקרות בכל מקום בעולם.
לטיפשות יש חלק גם בתקריות המשפיעות על מטיילים במדינה... נקטו באמצעי הזהירות הרגילים ופשוט אל תהיו הדביל הזה שיורד בסמטה חשוכה כדי לקנות קולה, אל תסתובבו בשכונות מפוקפקות עם ציוד צילום יקר, ובערים הגדולות באופן כללי היזהרו בשעות החשיכה והישמעו להוראות המארחים לגבי האזורים הפחות בטוחים. אל תכניסו את עצמכם למצבים מסוכנים שלא לצורך והכל יהיה בסדר.
תהנו הרבה יותר אם תדעו קצת ספרדית
אין סיכוי שהיינו נהנים מקולומביה באותה מידה ללא רמה מספקת של ספרדית. בטח, אתה יכול לנהל משא ומתן בערים הגדולות על הבסיס (מלון, מונית, סיור), אבל אם תצא לדרום, למשל, שבו אנשים רבים פשוט לא למדו אנגלית, אתה עלול למצוא את עצמך נאבק - במיוחד אם אתה מטייל בתקציב נמוך.
גוגל טרנסלייט פישט אומנם את הדברים אך אין תחליף לקשר בלתי אמצעי.
אפשר להתמקח על מחיר האוטובוסים
בכל תחנה מרכזית יש מספר רב של חברות שונות המציעות את אותו המסלול, רמת האוטובוס משתנה, יש הבדל בין נסיעה ישירה לבין מאסף, יש להקפיד לבדוק כי אין צורך בהחלפת אוטובוסים בכדי להגיע ליעד, אך שימו לב כי מדובר במחירים משתנים, ניתן להתווכח על המחיר.
לרוב הציעו לנו דיל לפיו יואב (בן ה-5) לא ישלם על כרטיס הנסיעה.
אם לא תסגרו עם החברה הראשונה שתציע לכם את הנסיעה אלא תעברו בין הסוכנויות תתפלאו לראות כיצד ההצעה שתקבלו משתפרת.
מוניות
בסך הכל, מוניות די בטוחות בקולומביה.
כל המוניות (למיטב ידיעתנו) פועלות על מונה. הם צריכים להפעיל את זה ברגע שאתה נכנס למונית, אין צורך לנהל משא ומתן על עלות הנסיעה לפני, ועל פי הניסיון שלנו, אין חשש לרמאויות. זה קל ופשוט.
אפשר כמובן להפעיל וויז/גוגל מאפ בכדי לוודא שמסלול הנסיעה הגיוני, אך סך הכל בקולומביה ההתניידות במונית היתה בעבורנו הקלה והפשוטה ביותר במסע. המחיר הוא תמיד הוגן ובהתאם למונה ללא "מחיר תייר".
יש מוזיקה בכל מקום
הקולומביאנים הם עם שמח!!! וזה כיף!!!
אם ניפול לרגע לסטריאוטיפים תרבותיים, דבר אחד נכון - הקולומביאנים רועשים!
למרות שזה משהו שאנחנו מאוד מתגעגעים אליו, תגלו שיש מוזיקה בכל מקום! חלקה נהדר, חלקה מאוד לא נהדר (ונשאבה מהרמקול הקטן ביותר של הטלפון). תאהבו את זה או תשנאו את זה, לקולומביה בהחלט יש פסקול - והוא מושמע ללא הרף.
אתה יכול לאהוב "ארפה" או ממש לשנוא את זה- בכל מקרה תאכל את זה
האמת היא שהלחמים השטוחים של תירס טחון נמצאים בכל מקום בקולומביה, ותאהבו אותם או תשנאו אותם, תמצאו את עצמכם טועמים מהם לפחות כמה פעמים בשבוע.
אף על פי שאף אחד מאיתנו לא היה מעריץ ענק של 'arepas con queso' השמנמן שאתה מקבל בכל פינת רחוב, אתה פשוט חייב לנסות אחד.
בכל מנה בסיסית בהוסטל יצרפו לך ארפה, ב"שיפודיה" יצרפו לך ארפה לעוף בגריל עם הצ'יפס. אין מנוס מהארפה בקולומביה.
בכיכר המרכזית של סנתה רוזה נתקלנו אפילו בהמבורגר המוגש בתוך ארפה במקום לחמנייה.
קפה קולומביאני הוא קצת שונה בקולומביה
היות ויש תקן בינלאומי לגבי מה שנחשב לפולי קפה תקינים, הרי שהחוות הקולומביאניות מעדיפות לייצא את הפולים הגדולים והרווחיים כך שלשוק המקומי למרבה הצער נותרים פולי הקפה הפחותים באיכותם.
כמו כן, יצוא פולי קפה נחשב כמוצר חקלאי ועל כן בעל מיסוי מופחת ואילו ייצוא קפה קלוי וגרוס נחשב כמוצר מזון ומכאן שהמכס לגביו גבוה יותר- כתוצאה מכך רוב הקפה הקולומביאני שאנחנו מכירים מהבית לא נטחן בקולומביה ועבר את תהליך העיבוד מחוץ למדינה.
כתוצאה מ-2 הסיבות לעיל, אנחנו מוצאים שהקפה הקולומביאני בקולומביה עצמה שונה באופן מובהק מקפה קולומביאני תוצרת חוץ.
למעשה, ברוב בתי הקפה יגישו לכם קפה Nescafé ולא תוצרת מקומית .
האקלים אינו צפוי
קולומביה אולי משתרעת על קו המשווה, אבל זה לא אומר שכדאי להשאיר את הכפפות והסוודר בבית. למעשה, בנסיעה מצפון לדרום, כנראה שתחוו את כל ארבע העונות!
בקולומביה מזג האוויר משתנה לפי הגובה בו אתם מבקרים, כך יצאנו מסן אוגוסטין הקרירה והגענו בתום נסיעה של 6 שעות לחמסין של מדבר טאטאקואה , במדיין מזג אוויר נוח, קרטחנה חמה ובבוגוטה קר בכל השנה.
הפער האקלימי הזה בא לידי ביטוי בהרכב התרבותי של קולומביה. המקומיים מגיעים בזנים רבים כמו מזג האוויר; האופי של יושבי החוף שונה לגמרי מאלו בעמק הקפה.
לא חייבים להכיר את הנצרות- אבל את ה"פיסיון של ישו כדאי להכיר"
לקולומביאנים יש אובססיה לסיפור הצליבה של ישו.
13 התחנות האחרונות אותם עבר ישו בויה דה לה רוזה בירושלים ילוו אתכם לכל אורך הטיול בקולומביה, זה נמצא פשוט בכל מקום!
קתדרלת המלח הסמוכה לבוגוטה בנויה סביב המוטיב הזה, ישנם 13 תחנות עד להגעה למתחם הקתדרלה הגדולה.
העלייה לתצפית המומלצת בסלנטו, שם לקראת ערב נערכות מעט הופעות ומתקיים שוק אומנים, לאורך כל גרם המדרגות ישנם ציוני דרך- 13 במספר.
הקתדרלה החדשה שנבנתה בסנתה רוזה, העלייה למנזר Santa Cruz de la Popa בקרטחנה, הכנסייה בחרדין. בכולם המוטיב החוזר של 13 תחנות הצליבה של ישו.
Comentários