google.com, pub-7396832854123178, DIRECT, f08c47fec0942fa0
top of page
  • Writer's pictureNir Aharon

פונו , אגם טיטיקקה והאיים הצפים

Updated: Aug 5, 2023

בפונו אנחנו פוגשים לראשונה את פרו שדמיינו, פרו של הסיפורים, פרו של הפרוספקטים לתיירים.

את השווקים האינדיאנים, את התלבושות הססגוניות, את הערבות וההרים.


פונו היוותה בעבורנו חוויה נהדרת וייחודית, האגם לגדותיו היא בנויה, אגם הטיטיקקה על האיים הצפים שבו, סיפק לנו מספר רב של רגעים בלתי נשכחים.




אגם טיטיקקה מפורסם בשני דברים. זהו מאגר המים הגבוה ביותר בעולם שניתן לשוט בו (הכוונה לסירות גדולות - לא לקייקים). ויש לו שם שגורם לילדים לצחוק - טיטי-קקה. (עם "ט" לא עם "פ")


לפני שמסמקים חזק מדי, זה בעצם מבוטא titiq'aq'a (השתמש ב-qs גרוני). השם מגיע משפת איימארה שמשמעותה פומה אפורה או אבן, אותה ניתן למצוא באי השמש בצד הבוליביאני של האגם.


פונו משמשת כמרכז היבשתי והבסיס לביקור באגם, ורוב התיירים יוצאים לטיולי יום אל איי הקנים הצפים של שבט אורוס או לאי טאקילה (Uros ו-Taquile)


לאחרונה, אירוח ביתי צבר פופולריות רבה ויש אפילו בתים צפים שמושכרים ב AIRBNB

.




אנחנו עולים בארקיפה לאוטובוס קומתיים, שריינו לעצמנו מבעוד מועד את השורה הראשונה בקומה השנייה של האוטובוס מה שמבטיח תצפית פנוראמית במהלך כל הנסיעה.

לפנינו נסיעה של כ-6 שעות לערך עד לפונו השוכנת לגדות אגם טיטיקקה בגובה של 3,800 מטר, בדרך חולפים על פני Lake Lagunillas המספק לנו נקודות תצפית מרהיבות, על שפת האגם להקות פלמינגו ועופות מים נוספים, עדרי לאמות משוטטים לאורך הנסיעה, מעבר בין מספר כפרים מועט (רוב הדרך לא מיושבת). הנסיעה הוגדרה כאחת המעניינות שחווינו במסע .






ההגעה לפונו היא בשעות אחר הצהריים המוקדמות, לאחר התמקמות בדירת AIRBNB אנחנו הולכים על בטוח ונוסעים בטוק-טוק לקניון המקומי Puno Plaza Vea לארוחת ערב והצטיידות בקניות לימים הבאים.

הקניון נמצא בלב העיר ואזור המסחר ואל מולו נפתח לונה פארק קטן שזוכה מצידנו לביקור יומי.


ביציאה מהקניון לכיוון הכיכר המרכזית, מעבר לכביש, יש לוח מודעות ענקי בו נוהגים תושבי פונו להתעדכן בלוחות הדרושים/מכירה/השכרה בצורה שאפיינה את ישראל של שנות השמונים.





אנחנו פותחים את ביקורנו ב- Inca Uyo אתר של האינקה הבנוי בשטח הכפר Chucuito הנמצא כמחצית השעה מפונו. מדובר במקדש פיריון עתיק, במקום עשרות פסלים דמויי איבר מין גברי. הספרדים לאחר הכיבוש משמידים את המקדש קלות ומאחסנים את הפסלים בחדר צדדי. לפני מספר עשרות שנים נמצאה האבדה והפסלים הושבו לאחר כבוד למקומם.

על פי האמונה, בני זוג אשר לא הצליחו להרות היו מגיעים למקום עם מנחה של עלי קוקה ומיץ הצ'וצ'ה (מיץ אלכוהולי עשוי תירס שחור). על האישה היה לשבת על אחד הפסלים ולהשפריץ את מיץ הצ''וצה, אם המיץ היה משפריץ לצדדים זה סימן שלא יהיו לה ילדים, אם הוא משפריץ ישר יהיו לה ילדים.


האתר לא מרשים ביופיו, אבל מוסיף עניין לטיול בעיקר בשל אופן הפולחן. עלות כניסה לאתר:3 סול (ניתן לראות את האתר גם מבחוץ, הוא מתוחם בגדר נמוכה). ליד המקדש יש דוכני מזכרות ו-אלפקה שמסתובבת בחופשיות ויורקת על כל מי שמוכן לקבל🤣🤣 טיול בית ספר מקומי של בני נוער היווה בעבורה עילה מספקת לספק מספר יריקות מפוארות.



בקרבת המקדש וברחבי הכפר Chucuito כיכר מרכזית רחבת ידיים ובה כנסיה שנבנתה על גבי מקדש אינקאי.


בשיטוט במרכז פונו יפנו אליכם מספר מקומיים בני שבט האורו ויציעו לכם לבקר בכפר הצף שלהם, השוכן על איים מלאכותיים שנבנו מקני הסוף המיוחדים הגדלים באגם. החלטנו "לזרום" עם הצעה כזאת, בין היתר בשל מחירה הנמוך באופן ממשי מהצעות הביקור באיים שניתן לקבל בסוכנויות הטיולים, כך בעלות של 10 סול לאדם עלינו לסירה לביקור במספר איים, ביקור ספונטני שהוגדר כמאוד מוצלח. בכניסה "לכפר" נדרשנו לשלם "מס" של 5 סול לאדם (ילדים פטורים). הביקור באיים הוא מהחווית היותר מעניינות ופוטוגניות שיש לדרום אמריקה להציע. סה"כ חזרנו לאיי האורו 4 פעמים במהלך ביקורנו.


האיים הצפים של אורוס הם האטרקציה המרכזית באגם טיטיקקה. האמת שהיינו סקפטים מאוד לגבי החוויה הזו כי קראנו הרבה ביקורות על איך הכל ממוסחר ותיירותי - לכן החלטנו לבוא ללא ציפיות ולבחון את העניין בראש פתוח .


האיים הצפים נמצאים במרחק של שלושים דקות שיט בסירה בלבד מנמל פונו, מה שהופך אותם לנגישים מאוד. האירוניה היא שהם נבנו בתחילה כדי להגביל את הגישה.


לפני פלישת האינקה, בני האורוס היו האוכלוסייה הילידית באזור. כדי להגן על עצמם מלכידה, הם בנו את האיים הצפים באמצעות קני סוף מהאגם. לרוע המזל, בני האינקה הצליחו למצוא אותם ולהעביר את רוב האוכלוסייה לעבדות.


היום רק כאלף מורשים עדיין מאכלסים את האיים והתיירות הפכה לחלק גדול מהכנסתם.






באחד הביקורים באיים הגענו עם "סיור מודרך" שכלל הסברים על תהליך הבנייה והתחזוקה של האי. זה כרוך באיסוף קנים סמוכים והפיכתם לבלוקים גדולים באמצעות מקלות וחבל. בלוקים אלה מוצמדים לאחר מכן לאי, ויוצרים שכבות חדשות, כל שכבה מחזיקה מעמד בין עשרים לשלושים שנה שאז מניחים על גבה שכבה חדשה. עמידה על האי מרגישה יציבה ועם זאת נעימה (אפשר לעשות הכל על האי חוץ מלשחק כדורסל). זה מדהים לחשוב שהכל מוחזק יחד על ידי מקלות וחבלים.


לאחר ההסבר, אישה מקומית ידידותית הביאה אותנו לביתה כדי להראות לנו את הבגדים, המיטה שלה ובאופן מפתיע גם את הטלוויזיה. כן, על האגם האוכלוסייה הזו מסוגלת להישאר "מחוברת "ע"י שימוש בפאנלים סולאריים .



מידי שנה, בחמישי לנובמבר פונו חוגגת את יום היווסדה, השנה 353 להיווסדות החגיגות מצומצמות באופן קיצוני בשל מגפת הקורונה. הסתפקות בטקס צבאי בכיכר המרכזית ומספר תהלוכות קטן ברחבי העיר.

עניין זה היווה עבורנו תמצות ההבדל בין קולומביה לפרו. בקולומביה חגיגות יום ההיווסדות של סלנטו נפרסו על פני כחודש וכללו אין סוף מופעים, תהלוכות ותחרויות ספורט. הקולמביאנים הם עם שמח יותר, משוחרר. הפרואנים מאופקים, מאופקים מאוד. זו לא יד המקרה שמקולומביה יצאו לעולם הסלסה, המרנגה והמקרנה. ההבדלים בין המדינות ובין העמים מרתק אותנו.


עיקר החגיגות מיועדות לשידור בטלוויזיה ופחות לפסטיבל עם המוני משתתפים- הטקס כולל מצעד צבאי, תפילה, ומעט ריקודים - על פי הבנתו בשנים כתיקונם מדובר בקרנבל דרום אמריקאי של ממש







אנחנו יוצאים לאי טקילה לביקור חד יומי. טקילה, המרוחקת מרחק 3 שעות שייט מפונו, שוכנת על אי טבעי ומוכרת יותר כ"אי הגברים". המדובר בשבט בו הגברים אמונים על עבודת הבית וגבר נחשב ל'גבר' רק לאחר שסיים לסרוג בעצמו כובע מסורתי- זהו טקס החניכה המקומי. לרוב בפרו ניתן לראות את הנשים בלבוש מסורתי, עם כובעים שונים ואילו הגברים בלבוש מערבי, זה אחד המקומות הבודדים בהם הגברים משתתפים בהצגה.





הסיור כולל עצירה באי צף נוסף של שבט האורו- כל ביקור באי צף הוא חוויה בפני עצמה וגם הפעם לא התאכזבנו. כהלצה מקומית סירות קני הסוף המקומיות מכונות "מרצדס בנץ" ושייט קצר על גביהן עולה כ-10 סול לאדם (ילדים חינם).



את אחד הלילות בפונו אנחנו מעבירים בלינה על אי צף והתארחות אצל זוג צעיר, חוויה נהדרת (וקרירה..), עלות האירוח 200 סול למשפחה כולל ארוחת בוקר והגעה לאי וממנו.

פונו עצמה היא עיר סואנת ושוקקת חיים. השוק המרכזי עמוס סחורה וסצנות רחוב פוטוגניות, שוק הנמל - שוק תיירותי יותר עם מספר מסעדות, בקרבת הנמל ניתן לשכור סירת פדלים ולרכוש תמורת 1 סול שקית מזון להאכלת הברווזים; באזור זה על גדות האגם ישנה תופעה מוזרה ומעניינת - עמדות צילום עם בעלי חיים אליהם מגיעים משפחות שלמות. אל תפספסו את עמדות הצילום עם יוני הנוי.




אטרקציה ייחודית שמצאנו בפונו היא אולמות המשכירים חדרים נוחים ומאובזרים לצפייה בסרט. סוג של קולנוע פרטי, ישנו קטלוג סרטים עשיר מאוד, לרבות בשפה האנגלית/תרגום לאנגלית, בין הסרטים גם סרטים פיראטיים כאלו המוקרנים כעת בקולנוע. החדר כולל ספת שכיבה נוחה, מסך גדול ורמקולים, יש לפחות 4 עסקים שכאלו בסביבת הקניון של פונו. בחרנו בסרט "סוניק" עם ג'ים קארי והיה נהדר.




Comments


IMG_7678.JPG
2 (1).png

אננס

בלוג טיולים משפחתי

bottom of page