google.com, pub-7396832854123178, DIRECT, f08c47fec0942fa0
top of page
  • Writer's pictureNir Aharon

סלנטו עיירה של תרבות, קפה וקסם

Updated: Aug 3, 2023

סלנטו נמצאת בלב אזור הקפה וידועה בבתיה הצבעוניים, ג'יפים (ווילי) במקום אוטובוסים ומוניות, מקומיים מקסימים, טיולים ברמה עולמית ומשחק נפץ (טכו) שלעולם לא תשכחו!


סביב סלנטו יש קונצנזוס מוחלט, אין אדם שפגשנו בדרכנו, מקומי או תייר, שלא ידע לספר בשבחה של העיירה, ואכן סלנטו זה יעד שיגרום לכם להתאהב בקולומביה כולה.


העיירה הקטנה בת כ-10,000 התושבים שוכנת גבוה בהרי האנדים. עיירה מסורתית זו היא מקום מושלם להירגע ולספוג את התרבות המקומית. הסתובבו בכיכר המרכזית של העיר ותראו דלתות צבועות בהירות האופייניות לאזור זה, ותחלפו על פני גברים שחוזרים הביתה מהעבודה כשהם לבושים בפונצ'ו, מגפי גומי וכובעי קאובוי.




הגענו יום לפני ערב יום כיפור לעיירה מקושטת לקראת יום חגה- חגיגות 179 להיווסדות העיר, החגיגות התפרסו על פני חודש שלם והתנקזו כולם ליום א' ה-19 לחודש (ספטמבר) שאז הגיעו החגיגות לשיאם עם תהלוכות ברחבי העיר ומשחקי הגמר לשלל התחרויות השונות , החל מכדורגל ועד לריקודים סלוניים. בשלב מסוים אביתר הכיר את כל הקבוצות המתחרות ואת נקודות החוזק והחולשה שלהן.


להרגשת הבית בסלנטו תרמה באופן משמעותי מסעדה ביתית חביבה עם אוכל טרי ומגוון, את המסעדה פקדנו מידי יום ביומו, בכל יום מנת המרק השתנתה כמו גם הסלט, אנשי המסעדה חייכנים ומסבירי פנים, הקולה מוגשת על סף קפאון (!). מנה יומית כוללת מרק-שכאמור משתנה מידי יום, מנת בשר/חזה עוף/דג, סלט ו-3 תוספות חמות. מושלם! מחיר המנה 7 ש"ח בלבד.


למודי ניסיון עבר, עת העברנו את צום יום הכיפורים באל סלבדור, בעיר סנטה אנה, בה נתקלנו בקשיים למצוא ארוחה מפסקת נאותה כמו גם ארוחה לאחר תום הצום, הפעם נערכנו טוב יותר. שכרנו דירה בת 4 חדרים-2 מקלחות, 2 מרפסות ומטבח מאובזר. הדירה הנוחה אפשרה לנו להיערך לצום בצורה מיטבית. זה לא פשוט לצום במדינה זרה כשהכול פתוח והחיים נמשכים. היעדר החברים בעיקר לילדים (חג האופניים) נותן צביטה קלה בלב.


לטובת הארוחה המפסקת הצטיידנו במספר מנות ממסעדת הבית, לזה הוספנו מרק אורז - מעשה ידי ניר, פסטה ללא גלוטן וסלט גדול.


הצום עבר יחסית בקלות, הספקנו לערוך סיבוב קצר לעת ערב בכיכר המרכזית של העיר שבה נערכה תחרות ריקודים, וביום למחרת סיבוב קצר נוסף, ריח המאפים לא עשה עימנו חסד, אך מפגשים חברתיים עם מספר ישראלים והעיר הנעימה הקלו על מצוקת הרעב.

(נציין כי מספר חודשים לאחר ביקורנו בסלנטו נפתח בעיר בית חב"ד)


בסלנטו, כמו גם בסביבתה אין סוף אתרי תיירות ונקודות עניין. הצלחנו לשלב בין לימודים לבין ביקור באתרים השונים.




הכיכר המרכזית של סלנטו כוללת מספר דוכני רחוב ובתי קפה, מהכיכר יוצא רחוב Calle Real עמוס דוכני המזכרות בתי קפה ומסעדות, ברובן הופעה חיה בשעות הערב המוקדמות, הרחוב מוביל למדרגות ארוכות שבמעלה הדרך תצפית יפיפייה על סלנטו והסביבה,Mirador Alto de la Cruz במקום שוק אומנים קטן ומספר דוכנים.


אגב, בכיכר המרכזית של סלנטו תוכלו לטעום משקה פופולרי, הגרסה הקולמביאנית למיצ'ילאדה המקסיקנית - "בירה קון מנגו" - ומשמו ניתן להבין את תכולתו.. מנגו חתוך/מגורש לכוס עליו שופכים בירה קרה מפחית. בואו נגיד שפחות אהבנו





לתשומת לבכם כי טרם עליה לתצפית, מצדו הימני של גרם המדרגות, מצוי ה-CANOPY של סלנטו, אומגה בעלות של 18,000 פזו לאדם, כמובן שהילדים לא ויתרו לנו על סבב "סופרמן"- מומלץ בחום.





גולת הכותרת של הביקור בסלנטו (ואולי בקולומביה כולה) זה כמובן הביקור בעמק הקוקורה.


קצת רקע מתוך ויקיפדיה :

עמק הקוקורה נקרא על שמה של נסיכה, בתו של צ'יף מקומי של שבט קימבאיה, ופירושו "כוכב של מים".

העמק הוא חלק מהפארק הלאומי הטבעי לוס נוואדוס , שהוקם בשנת 1985.

הפארק משמש בית גידול עיקרי לעץ הלאומי וסמלה של קולומביה - דקל שעווה קינדיו (Ceroxylon quindiuense).דקל השעווה הוא הגבוה בעולם ומתנשא לגובה של 60 מטר ויותר. הוא גדל בהרים רק בגובה שבין 1,500 - 3,000 מטר מעל פני הים.

בנוסף לכמות גדולה של דקלי שעווה ניתן למצוא בפארק מגוון רחב של חי (למעט ציפורים לא ראינו בעלי חיים) וצומח כולל יער גשם סבוך.

הפארק משתרע על פני 580 קמ"ר.

העמק הוא אתר פופולרי בקרב תיירים בקולומביה. מרביתם מגיעים ליום טיול מסלנטו, או לטיול של מספר ימים ולינה בתחנות קמפינג באזור.



מידי שעתיים יוצא מהכיכר המרכזית של סלנטו ווילי (ג'יפ) בעלות של 4,000 פזו לנוסע (ניתן לקחת ג'יפ פרטי בעלות של 40,000 פזו), נסיעה קצרה בת כמחצית השעה ומגיעים לפתחו של עמק הקוקורה. כאן ניתן לשכור סוס ולצאת לאחד מתוך כתריסר מסלולים שונים, להתחיל טרק של כ-15 ק"מ או להסתפק באתרי הצילום הפזורים ברחבת הכניסה. כניסה לכל אתר צילום כרוך בתשלום של 5,000 פזו, הכניסה לשמורה עצמה עולה גם כן 5,000 פזו. אנחנו נכנסו לשמורה למסלול מעגלי מקוצר בן כ-4 ק"מ וכמו כן נכנסו ל-2 אתרי צילום משעשעים למדי. אין ספק שמדובר בקסם של אזור המומלץ בכל פה.





נאמנים להמלצתו של בני גרוס נרשמנו לרכיבה בנהר קוואנדיאו (Quindío River) עם אוסקר, אוסקר מקצוען אמיתי מכיר את סוסיו באופן מופלא ואת המסלול ככף ידו. המסלול בתוך מטעי קפה ויער גשם עורך כשעתיים וחצי כולל עצירה לקפה בחוות קפה ורכיבה חופשית בתוך נהר קוואנדיאו- בהחלט חוויה עוצמתית ובלתי נשכחת.

למעוניינים: אוסקר 57-320-5335953+

60 מיל פזוס לאדם.





טיול יום מהנה במיוחד ומומלץ בחום הוא נסיעה לעיירה הקרובה פילנדיה.

מדובר בעיירה קטנה המזכירה במאפייניה את סלנטו - כיכר מרכזית מאוד דומה, בתים צבעוניים ונוף של הרים מוריקים.

האטרקציה המרכזית - מגדל תצפית המאפשר פנורמה מלאה לנוף הפתוח של האזור. הן המגדל והן הנוף שווים כשלעצמם את המאמץ להגיע, עלות הכניסה כ-8,000 פזו.


תושבי האזור מתמחים בקליעת סלים ומוצרים שונים מסיבי צמח קקטוס הגדל באזור. ביישוב חנויות רבות לממכר המוצרים וניתן לצפות במהלך הקליעה. את המוזיאון (3,000 פזו לאדם) הצמוד לכיכר המרכזית ועוסק במלאכת הקליעה אנחנו ממליצים לזנוח- התצוגה בו דלה והקליעה ירודה באיכותה מקליעתם של בעלי המלאכה השונים הפזורים ברחבי העיר ובעיקר בדרך המוליכה למגדל התצפית.


את ההצגה בפילנדיה גנבה מסעדת " La fonda de filandia" .

מדובר בחווה משפחתית היושבת על נקודה המשקיפה על הסביבה. הנוף מאוד יפה אך הוא משני לאטרקציה המרכזית - במקום מסתובבים בחופשיות אתון, פר וכלבים. "תרנגולות חופש" של חיות משק גדולות.

בעלי החיים ידידותיים וסקרנים ובעת שמגיע אורח באים לקבל פניו; ממליצים בחום להזמין תה, מדובר בחליטת פרי מהטעימות שקיבלנו. המקום משעשע ומיוחד במינו.




הגעה לפילנדיה נעשית באמצעות ווילי (מונית ג'יפ) היוצאת מהכיכר המרכזית בסלנטו. מחיר נסיעה 6.5 מיל פזו לאדם, יש להירשם מראש שכן הביקוש רב.


ביקור בעמק הקפה לא יהיה שלם ללא ביקור בחוות קפה. סביב סלנטו מספר חוות ואנחנו בחרנו בחוות הקפה Las Acacias - חוות קפה המשמרת את דרך הגידול והעיבוד המסורתיים של צמח הקפה. בחווה מרפסת תצפית יפה והיא עשירה בביקורי ציפורים אקזוטיות. אנחנו צעדנו לחווה מהעיירה - מרחק של כ-40 דקות בהליכה לא מהירה..


הסיור בחווה התנהל באנגלית וכלל שתית קפה מצויין. מחיר 20 מיל פזו לאדם.




הסיור כלל הסבר מפורט ומידע רב על הליך הכנת הקפה, הפוליטיקה סביב מחירו וההיסטוריה של האזור.

רוב תוצרת הקפה הקולומביאני נמכרת לארה"ב ומשם מופץ לשאר העולם, המחיר אותו משלמת ארצות הברית נקבע לפני שנים רבות ואינו תואם עוד את רמת החיים העולה בקולומביה וכתוצאה מכך חוות רבות הפכו לחוות אקולוגיות/תיירותיות או שהחלו לגדל בשטחן גידולים אחרים רווחיים יותר.

קטיף הקפה נעשה באופן ידני ולא ממוכן בשל הצורך להבחין בין גרעיני הקפה השונים (קוטפים רק את האדומים באשכול), התשלום לקוטפים נעשה לפי יומית או פר קילו, המידע עוד רב ומגוון אך לא נכביד עליכם את הקריאה.


דברים שבכל זאת כדאי להכיר כשמבקרים בעמק הקפה:


פנלה Panela - הקולומביאנים אינם משתמשים בסוכר מעובד בקפה שלהם. במקום זאת הם בוחרים להוסיף מעט פנלה, שהיא רק סוכר קנים מלא לא מזוקק. לדעתנו, פנלה היא סוג של מתיקות חלקה הרבה יותר ובדרך מסוימת, יש לה טעם הרבה יותר טבעי מהסוכר הרגיל. ממליץ בחום.


פינקה Finca - תראו את המילה הזו בכל רחבי קולומביה, ובאזור הקפה בפרט. פינקה היא פשוט פיסת אדמה כפרית שבה לעתים יש בניין כלשהו (בית בדרך כלל). בדרך כלל, פינקה תהיה חלקת אדמה גדולה יחסית (יותר מ- 2000 מ"ר). באזור שמסביב לסלנטו, מרבית הפינקות מגדלים קפה כמו גם גידולים פופולריים אחרים (בננות, צמח, יוקה וכו').


ווילי - סביב הוויליס ישנה תרבות שלמה, בתי קפה נושאים את השם ווילי, מזכרות לתיירים יכללו ווילי וכלי התחבורה העיקרי באזור זה הוא לעולם יהיה הווילי. הכל התחיל בשנת 1953 עת צבא ארה"ב ניסה להיפטר מעודפי הג'יפים שלו ממלחמת העולם השניה (יוצרו 650 אלף כאלו במהלך המלחמה). בין השאר ניסה למכור, במחיר מגוכך, למדינות מתפתחות דוגמת קולומביה. משרד ההגנה הקולומביאני רכש ג'יפים.

במטרה לשכנע את החוואים באזורי הקפה לרכוש ג'יפ הוא ערך תצוגת תכלית באזור הקפה והראה איך הג'יפים מסוגלים לצלוח כל דבר וגם להעמיס הרבה תוצרת (שקי קפה ואשכולות בננות).

ההדגמה הצליחה מעל המצופה. החוואים התלהבו ומאז הרומן עם הג'יפ פורח באזור.

כאן עושים עם הווילי הכל- מעבירים בקר, מסיעים כמות בלתי נתפסת של נוסעים, ומעמיסים ציוד במערומים .

הג'יפ כל כך שימושי כאן עד שמקובלת כאן יחידת מידה בהתאמה לכמות שקי תפוזים שניתן להעמיס על ג'יפ. יאפאו ( yipao- כינוי לג'יפ המועמס בתוצרת חקלאית) = 25 שקי תפוזים.




נסיעה של כשעה מסלנטו מובילה לתחנת האוטובוס של ארמניה - העיר הגדולה במחוז, ממנה יוצאים טרנזיטים קטנים לכיוון "פארק הקפה הלאומי" - פארק המשלב לימוד על תרבות הקפה עם מתקני אקסטרים, רכבות הרים הוצבו בתוך שדות קפה. לצד הקרוסלות ממוקם גם מוזיאון לתרבות הקפה וכמובן ווילי המוצבים כעמדות צילום. יום מאוד מהנה מבחינת הילדים אך מאתגר מבחינתנו שכן לרוב המתקנים נדרש מבוגר מלווה מה שהכריח אותנו לעלות לכמה סיבובי 360 מעלות שלא התכוננו אליהם.





את הביקור בסלנטו המקסימה חתמנו בחגיגות יום ההולדת ה-38 של עידית. החגיגות כללו מסעדה אוריינטלית (לא מוצלחת במיוחד), משחק טכו בלוס אמיגוס ומסאג' בספא המומלץ בחום של סלנטו - coffee spa Salento.







ולמי שמגיע עם ילדים נמליץ בחום לראות את הסרט אנקאנטו של דיסני שמספר על חיי משפחה מעמק הקפה





Opmerkingen


IMG_7678.JPG
2 (1).png

אננס

בלוג טיולים משפחתי

bottom of page