איך לעזאזל מתחילים לסכם את החוויה הכל כך מורכבת הזאת?
הביקור בג'ונגל האקוודורי היה מיוחד, מעניין, אינטנסיבי, מעייף, גדוש, קשוח, מספק, מרגש, מתיש, טעים, מגעיל ומטורף.
צבענו את הפנים, שתינו משקה מוזר (צ'יצ'ה יוקה), ירינו חצים, ניסינו לדוג פירנאות, ביקרנו בשבט הקיצ'ואה, הכנו מלכודות, שמאן אינדיאני סילק מאתנו רוחות רעות, חיבקנו עצים (באמת), הכנו פולי קקאו על האש, חיפשנו תנינים בנהר, טיול זריחה וסיורי לילה, שקיעות מדהימות, ירד עלינו גשם שניה אחרי שהשמש סמוך לקו המשווה תקפה אותנו בעוצמה, נעקצנו על ידי יתושים, צפרדעים ביקרו את חדרנו, טרנטולות וטרמיטים הם חלק מהנוף היומיומי, למדנו על תרופות שמכינים מהצומח סביב, חיכינו בסבלנות שתגיע להקת קופים ותוכי מקאו, טוקנים עפו מעל ראשינו, דגי ענק שטו לצידנו והמראה של אלפי הגחליליות בחושך המוחלט הוא בלתי נשכח!
6 חודשים בתוך המסע והביקור במעמקי הג'ונגל היה שונה מכל דבר אחר שראינו עד כה.
לטיול, 3 ימים ו- 2 לילות, יצאנו מהעיר קוקה, עיר חסרת חן, 8 שעות נסיעה מבאניוס (עצרנו בדרך במיסהואלי). זוהי העיר ה"גדולה" האחרונה אליה ניתן להגיע עם תחבורה סדירה לפני איזור הג'ונגל והשבטים בדרך לאמזונס, מכאן ההתקדמות היא רק על גבי סירה. ניתן כמובן לצאת לג'ונגל כמעט מכל עיר באקוודור (פשוט היום הראשון לטיול יכלול נסיעה ארוכה עד לעליה לסירה או טיסה למשל מקיטו לקוקה), אך אם גיל חסקין והלונלי פלנט תמימי דעים בנוגע לנקודת היציאה האופטימלית מי אנחנו שנתווכח?
ובאמת, עלות הטיול מקוקה זולה באופן יחסי לכל הצעה אחרת שקיבלנו עד כה, 800 דולר למשפחה של 5 נפשות (לא כולל שרות), זול מאוד ביחס לטיולי ג'ונגל ובהתחשב בכך שלא נדרשת טיסה כדי להתחיל את המסלול, ועדיין יקר מאוד ביחס לכל אטרקציה אחרת שעשינו עד כה במסע - ככה זה בחיים, הכול יחסי.
מה לבדוק לפני סגירת תוכנית
ככלל, הטיול באמזונס, יהיה אשר יהיה המקום ממנו תצאו לטיול, יכלול בעיקרו 2 סוגיות עיקריות, האחד נסוב אחר חיי הקהילה בג'ונגל/שבטים שונים/האוכל/המגורים/התרבות ואילו השני נסוב אחר הטבע עצמו, הנוף, עולם החי והבוטניקה. לכן במעמד סגירת התוכנית יש לוודא כי קיבלתם מנה מספקת לכל אחת מהסוגיות השונות. זה נכון שכדי לראות חיות בסביבתן הטבעית זה עניין של הרבה מזל אך אפשר לעזור למזל אם מוודאים שתגיעו לאזורי קינון ידועים, וכן שהסיורים יתקיימו בשעות שונות של היום כולל לאחר שקיעה.
כלל אצבע נוסף הוא כי לצדי הנהר המרכזי נוצרות לגונות רדודות ובהם עולם חי ססגוני ועשיר, הסיור שלכם חייב לכלול לפחות לאגונה אחת. (במקרה שלנו לאגונת Limoncocha היתה פשוט נפלאה).
קוקה
קוקה, עיר המוצא לטיול, היא עיר אמזונס טיפוסית, חם ולח זו הגדרת מזג האוויר במקום, המסעדות מציעות אוכל אופייני לאזור, הכולל לרוב דג או עוף עטופים בעלים ונצלים על המנגל- באופן מפתיע מנה טעימה, יש לצד זה גם מיני חרקים על המנגל. לא מדובר בעיר יפה, אך למי שכבר מגיע נמליץ לפקוד מספר נקודות.
פרוייקט עירוני בן כ-5 שנים הביא לניקיון מרכז העיר מחיות בר שנהגו לפקוד אותה. החיות האופייניות לאמזונס הועברו כולן לגן חיות המרוחק במעט ממרכז העיר. (ועדיין ראינו קופים בטיילת של העיר). אנחנו משלימים כעת 6 חודשים בטיול וזהו גן החיות הראשון בו אנחנו מבקרים, בדרך כלל מעדיפים להימנע מחיות בכלוב אך מדובר בפרויקט מעט שונה - לא מסוג גני החיות בהם רוכשים קנגרו באוסטרליה ומטיסים אותו לצד השני של העולם כדי לכלוא אותו בכלוב.
בטיילת החדישה של קוקה מספר דוכני מזכרות, סוכנות טיולים וקניונית בשם "עזריאלי" שבה נמצא הקולנוע העירוני, באולניג, משחקי ארקייד ומספר דוכנים. לא רחוק משם מוזיאון מומלץ MOCA לתרבות הילידית באזור אגן האמזונס.
היום הראשון בג'ונגל
מעמיסים על הסירה את האוכל לשלושת הימים הקרובים, מכירים את הצוות הכולל טבח ונהג הצמודים למלווה הטיול כריסטיאן, בן לשבט הקאצ'וואה שבשטחו מצוי הלודג' שיארח אותנו בימים הקרובים; מקבלים ציוד חדיש הכולל מגפיים ומעילי גשם ויוצאים לדרך.
לפנינו שיט בן מספר שעות על נהר ה-NAPO, היובל הגדול ביותר של נהר האמזונס, הנהר מתחבר לאמזונס בפרו וזורם משם עד ברזיל.
מגיעים לקראת השעה 12:00 לכפר בן 250 תושבים, בשטחו מצוי הלודג', ומקבלים חדרים. עד לארוחת הצהריים אנחנו משוטטים בכפר ונפגשים לראשונה במגוון החי העשיר במקום, פרפרי ענק וציפורים אקזוטיות. בכפר מתקיים טורניר הכדורגל השנתי - כל קהילה באזור שלחה קבוצה נציגה, רמת המשחק לא רעה בכלל.
השף הצמוד סידר לנו לצהריים מנה מהסרטים, דג השף מוגש לצד רכיבים שנקטפו מהסביבה, ומצולחת באופן מפתיע בצורה יפה ומזמינה.
והחום.... איזה חום!
יוצאים עם הסירה לסיור ראשון במעמקי הג'ונגל בתקווה לראות קצת חיות ולהכיר מקרוב את סבך הצמחייה במקום, 3 שעות הליכה והמזל לא לצידנו, אנחנו שומעים את החיות - הן מסביבנו, אך רואים מעט מאוד. קצת קופים - פה ושם ציפור אקזוטית. אך למרות הכל מסרבים להתייאש וממשיכים בחיפוש, נהנים מקולות הרקע החדשים לנו - אין מכוניות, אין עשן, אין צופרים - רק 50 גוונים של ירוק וקולות בלתי מוכרים.
כריסטיאן המדריך שולף אפליקציה שמשמיעה קולות של חיות שקיים סיכוי ונמצאות סביבנו, המטרה היא למשוך אותם לכיווננו, ההצלחה לא רבה ועד לרגע זה אנחנו משוכנעים שהאפליקציה רק מבריחה חיות...
אחר הצהריים חוזרים ללודג', זמן הירגעות וארוחת ערב נוספת מוצלחת במיוחד מעשה ידי השף. בשלב הזה אנחנו תחת הרושם כי האוכל בג'ונגל הוא הטוב ביותר שקיבלנו באקוודור כולה.
לאחר רדת החשיכה יוצאים לסיבוב נוסף, פגשנו בצפרדעים ובחרקים רבים אך שוב יצאנו עם תחושה כי ניתן היה לראות הרבה יותר עם מדריך מנוסה יותר.
היום השני
5:00 בבוקר השקמה, 5:30 ארוחת בוקר ויוצאים עם הסירה לעבר אתר קינון של תוכים.
על המזח, עוד לא 6 בבוקר, עומדים ילדי הכפר ומחכים לטראמפים שיקפיצו אותם לבתי הספר השונים, בתי הספר מפוזרים בין הקהילות השונות ולא ניתן להגיע אליהם רגלית. אנחנו לוקחים איתנו 2 ילדים שבית הספר שלהם נמצא בכיוון הכללי של אתר הקינון, בגדה השניה של הנהר.
זה אתר שחיכינו לו הרבה זמן, עוד בפרו אחת מגולות הכותרת של הטיול לג'ונגל הוא אתרי קינון של תוכים ומאוד צר לנו כי לא הצלחנו לצאת לטיול, כעת קיבלנו הזדמנות לבקר באתר שכזה. והאמת שזה היה באמת יוצא דופן, על גדות הנהר ישנו קיר עם אבן גיר ובכל בוקר מגיעים לשם מאות תוכים בצבע ירוק.
הצפייה היא מתוך הסירה ולאחר דקות ארוכות כשהמדריך מפציר בנו שצריך להתקדם ליעד הבא ואנחנו מסרבים למצות את העניין, התקדמנו לאתר הבא, מגדל תצפית הבנוי מעל לגובה העצים ומאפשר צפייה הן על השטח בוא אנחנו שוהים וקבלת פרספקטיבה והן על מעוף הציפורים.
המגדל שורץ יתושים, למרות החום העז והלחות הרבה אנחנו עוטים על עצמנו חולצה ארוכה ומתעקשים להישאר במגדל שעה ארוכה. הנוף חד פעמי (הזכיר לילדים את הפתיח של "דייגו"), הקולות מהממים. ואיכשהו זכינו לראות טוקן עף מעץ לעץ, ולאחריו אחד נוסף, ועוד אחד...
ממשיכים עם הסירה במעלה הנהר ומגיעים לעמדת צפרות, סכך עם מספר ספסלים מול מאגר מים. פה דורש מאיתנו המדריך סבלנות... לאחר כשעתיים של המתנה כמעט והתייאשנו (היינו מתייאשים לפני אילולא כולנו, חוץ מניר, נמנמנו קלות...) ואז פתאום זיהינו תוכי מקאו אדום מרהיב בצמרת אחד העצים, ולאט לאט הגיעה כל הלהקה. התוכים ירדו בזיג-זג איטי מצד לצד, לקח להם שעה ארוכה כדי לוודא שהמקום בטוח ולגשת למקור המים, שהיה ממש מולנו. המחזה היה מדהים!
חזרה ללודג' להפסקה קצרה וארוחת צהריים, ובשעה 14:00 אנחנו על הסירה בדרך ללאגונת Limoncocha , שעה וחצי לכיוון, בכפר הקטן אנחנו עולים על ג'יפ פתוח ובלגונה מחליפים לקאנו קטן יותר.
הסיור במקום כולל תצפית על הלאגונה והציפורים שסביבה, לקראת שקיעה ניסיון לדוג פירנאות, תצפית על השקיעה ממי הלאגונה, לאחר שקיעה חיפוש אחר קיימנים (תנינים קטנים) והנאה מקונצרט הצפרדעים וממחזה בלתי נשכח של אלפי גחליליות.
סיור ארוך ארוך, אך מגוון להפליא, בניגוד ליום הראשון בו התקשינו לראות חיות, סביב הלאגונה הם נוכחים ובולטים, להקות קופים אחת לאחר השנייה, ציפורים אקזוטיות ועופות מים, פה ושם מציץ קיימן מהמים. המדריך שאתנו, מקומי מכפר Limoncocha, חי את השטח, מכיר כל עלה ועץ, ומוצא בקלות כל מין חיה שהוא מתבקש, (ספרנו עשרה טוקנים בתוך פחות מעשר דקות מהרגע שהוא נשאל אם הם קיימים באזור). טרם השקיעה מאות ציפורים בסביבה החלו לחפש ענף לשנת הלילה וזה מקל עלינו למצוא אותם במשקפות (קצת יותר קשה לצלם).
דייג הפירנאות היה קצת פחות מוצלח, על חכות מאולתרות הונחו חתיכות בשר בקר, אך לצערנו לא הצלחנו לדוג. מיהרנו ללב האגם בכדי להביט בצבעי השקיעה. כאן, בסמוך לקו המשווה, השקיעה והזריחה מהירים מכל מקום אחר על הכדור, תוך דקות מאור מלא לחושך, בין לבין שמי הלילה נצבעו כתום וסגול, ותוך כדי שהיושב במרומים משחק עם מברשת הצבע התחיל קונצרט של אלפי צפרדעים, צרצרים, ציפורים ומה לא..
לאחר שהשמש שוקעת במלואה, והחושך משתלט על המקום, נגלה לעינינו מחזה קסום ומרהיב של אלפי גחליליות מסביבנו!!! ההרגשה היא ממש של מקום קסום מהאגדות.
בחזרה למעגן אנחנו נתקלים בעיניים הכתומות של הקיימנים, יש לא מעט כאלה במי הלאגונה.
סיימנו את היום לאחר ארוחת הערב בשעה 22:30, יום שהתחיל ב-5 בבוקר, גדוש ומלא חוויות.
פה נציין כי מדובר בלודג' אקולוגי, כזה שאין בו חשמל במשך כל שעות היום, מסתפקים בשעתיים בבוקר, שעה בצהריים ו-3 שעות בערב, עקרונית האור נכבה בשעה 22:00 בלילה אך ביום זה החשמל סופק עד 23:00.
היום השלישי
השקמה מאוחרת (6:30) ולאחר ארוחת הבוקר ופרידה מהלודג' יוצאים לבקר קומונה של שבט הקצ'ואה - Amarun Yaya.
בדרך אנחנו מזהים ציפורים המוכרות לנו מיום האתמול, לאחר כשעה וחצי מגיעים לכפר המונה כ-200 נפשות. עקרונית הביקור לא שונה בהרבה מזה שחווינו במיסהואלי, אך יחד עם זאת הפעם נכללו מספר אלמנטים נוספים או שונים ככה שמדובר בחוויה משלימה. באופן עקרוני אנחנו ממליצים לבקר בקהילה נוספת ולא להסתפק בקהילה אחת.
תחילה צובעים את הפנים בצבעים טבעיים המופקים מעצים שנמצאים בסביבה. לאחר מכן עוברים לעץ קר.. בעל גזע מלא מים שבאופן חריג לסביבה שומר על קרירות, טקס קצר של ברכה מיוחדת ו..המדריך המקומי שלנו מחבק את העץ ומבקש מאיתנו לנהוג כמותו וכך לקבל מהעץ את האנרגיות הטובות שהוא מכיל. משונה אבל באופן מפתיע מאוד נעים.
מגיעים למרכז הכפר שם מקבל את פנינו השמאן המקומי, טקס משעשע של גירוש רוחות רעות/ אנרגיות רעות.
מכבדים אותנו בתה שחור אופייני לסביבה המופק מעלים המצויים סביב הכפר, כמו גם במשקה מזעזע "צ'יצ'ה יוקה" בעל הצבע המחשיד והטעם הזוועתי.
ארוחת צהריים מסורתית, כולל הדג העטוף עלים המבושל על הגריל, טעמו גן עדן, הארוחה מוגשת ללא סכום או צלחות, הכל טבעי ומתקלה, לצד הדג מוגש יוקה ורוטב של לימון עם צ'ילי - חריףףףף.
לאחר הארוחה קיבלנו הסבר על שיטות הציד הנהוגות, והמלכודות המסורתיות. ערכו לנו סיור ב"בית המרקחת" הטבעי, מיני צמחים ועצים שונים המשמשים להכנת תרופות.
מכאן ממשיכים לקוקה אליה הגענו לקראת השעה 16:00.
הביקור בג'ונגל הוגדר על ידנו כחוויה שונה ומיוחדת, זה באמת מרגיש ונראה אחר מכל חוויה ומקום אותם ביקרנו במהלך הטיול.
חילקנו את הסרטונים ל-2: האחד לביקור בקהילות והשני עם קצת מנופי הג'ונגל והנהר.
Kommentare