אוטובלו- השוק הגדול בדרום אמריקה

עוזבים את מינדו כאשר חלק מליבנו נשאר בעיירה המקסימה הזאת ועוברים לאוטובלו, עד כה אקוודור טובה אלינו ואנחנו מצפים מאוטובלו לעמוד בציפיות שיצרו קיטו ומינדו.

ממינדו יש רק 3 אוטובוסים ביום, אנחנו מחליטים לעלות על האוטובוס הראשון שיוצא מהעיירה בשעה 6:30 בבוקר לכיוון קיטו, שם נצטרך להחליף טרמינל אוטובוסים בכדי לעלות על האוטובוס לאוטובלו. סיפור אקוודורי בהמשכים..

השכמה מוקדמת, אביתר מתעורר ראשון, יואב מתקשה. העיירה עדיין סגורה, אין מאפיה ואין בתי קפה. הטרמינל במרחק 2 בלוקים מהמלון הנהדר שלנו, עוברים את המרחק עם שלל הציוד שבאמתחתנו. הנסיעה ממינדו לקיטו (כ-3.25 דולר לאדם) עוברת במהירות יחסית. בקיטו אנחנו עולים על מונית (4 דולר) מחליפים טרמינל ועולים על האוטובוס לאוטובלו (16 דולר לכולנו).

באוטובוס בקיטו אנחנו ניצלים מניסיון עוקץ, אדם המתחזה לעובד חברת האוטובוסים מתעקש להעלות את הציוד שלנו לסטנד שמעל המושב, מתעקש לחטא את הציוד כנגד קורונה ומתעקש שנשב מאחור. אנחנו מסרבים לעקשנותו לגעת בציוד שלנו. תיירת שישבה שורה מאחורינו גילתה ערנות פחותה וכעבור 2 דקות הכריזה כי כספה נגנב. ה"עובד" נעלם כלעומת שבא, נהג האוטובוס מצידו טוען כי אינו מכיר את האדם.

לקראת השעה 13:00 אנחנו מגיעים לאוטובלו. מונית לכיכר המרכזית וחיפוש מלון. מצאנו דירה עם מטבח ונוף נהדר לכיכר השוק. נתוני פתיחה נהדרים ומכאן האכזבה הגדולה... מתחילת הטיול, 5 חודשים, קרה לנו רק פעם אחת שנאלצנו להחליף מלון.. והנה הפעם השנייה. המלון רועש ומריח מהמסעדה השוכנת תחתיו.

פארק הקונדור

לאחר ארוחת הצהריים אנחנו יוצאים ליעד הראשון שלנו באוטובלו, פארק הקונדור (5 דולר מונית מהכיכר המרכזית, 19 דולר כניסה לכולנו). במקום 2 הופעות ביום בשעה 9:30 בבוקר ובשעה 15:30. אנחנו מגיעים לקראת המופע של השעה 15:30.

ברחבי הפארק מספר רב של ציפורים אקזוטיות, ביקור מומלץ מאוד, המופע עצמו קצת פחות מרשים מזה שראינו בקוסקו ואולי בגלל שכבר ראינו משהו דומה ההתרגשות פחותה - אך עדיין מדובר במופע נאה למראה הכולל הצגת מעוף של ציפורים אקזוטיות וכן האכלתן.

יצאנו מהפארק ומכיוון שלא היתה מונית באופק התחלנו לצעוד לכיוון העיר, מסביב הכל שדות והרים-נוף מטורף!! מרחוק יכולנו לראות את לגונת סן פדרו. בדרך אנחנו רואים מקומיים, עם הלבוש המסורתי, עובדים את האדמה. היה ממש יפה ומיוחד. ואז עוברת מונית, ולצערו של ניר החבר'ה עייפים אז אנחנו נאלצים לעלות עליה.

הגענו לעיר, עוד סיבוב קטן. הכיכר המרכזית מלאה בדוכנים גם באמצע השבוע, של מזכרות ועבודות יד מקומיות. מסביב הרבה חנויות, מסעדות וגלידריות.

ממש ליד הכיכר יש שוק אוכל, שם אנחנו אוכלים ארוחת ערב: מנה של אורז, תפוח אדמה, סלט וביצה.

שוק בעלי חיים

בבוקרו של יום שישי, יום לפני שוק השבת המפורסם של אוטובלו, מתקיים בעיר שוק בעלי חיים. לשוק מגיעים מקומיים מכל כפרי הסביבה, רובם בלבוש מסורתי בכדי למכור ולקנות חיות משק. מדובר בחוויה אותנטית וארצית, ומשכך לא קלה לכל אחד.

אנחנו מוצאים כי האקוודורים הם בעלי חזות אינדיאנית הדומה יותר לסטריאוטיפ המוכר במערב (מסרטי הוליווד, דיסני והסרטים המצויירים). חלק מהגברים בעלי שיער ארוך, ותווי הפנים נאים עד מאוד.

השוק מתקיים רק בימי שישי מהשעה 6:00 בבוקר ועד 10:00 לערך.

לאחר הביקור בשוק אנחנו מתפנים למעבר מלון, המלון החלופי נמצא מצידו השני של הכיכר המרכזית, שקט ורגוע יותר. ומכאן יוצאים באוטובוס לכיוון העיירה Cotacachi הסמוכה ללגונת Laguna Cuicocha, העיירה מתמחה בעבודות עור אך איננו מתעכבים על כך וממשיכים לכיוון הלגונה (כ-5 דולר). הלגונה שוכנת בתוך לוע של הר געש כבוי ובליבה 2 איים. ניתן להקיף את הלגונה במסלול הליכה מתוחזק ויפה בכ- 4 שעות הליכה, אנחנו מסתפקים במספר עמדות תצפית סביב הלגונה וחוזרים לכיכר המרכזית של Cotacachi לארוחת צהריים, שם נתקלים לראשונה במנהג האקוודורי לפיו למנה ראשונה מוגש.... פופקורן!

אוטובוס בעלות של 2 דולר לכולנו מוביל לכפר של סבא ג'פטו San Antonio de Ibarra. העיירה המתמחה בהכנת יצירות עץ. הכיכר המרכזית מקושטת בעבודות עץ נאות וסדנאות רבות במקום. אחת הסדנאות פותחת את שעריה בפנינו ומציגה לילדים את הליך הכנת הפסלים משלב ההזמנה הכולל תמונה של הדמות הנדרשת (לרוב בעלת סממן דתי) דרך שלב הגילוף ועד לשלב הצביעה או הציפוי בזהב. ההליך כולו גורר קריאות התפעלות מהילדים. מדובר באומנות של ממש.

שוק יום השבת - מדריך הלונלי פלנט של דרום אמריקה בחר לציין יעד אחד בלבד באקוודור היבשתית (לא כולל הגלאפגוס) באתר בולט מבין אתרי דרום אמריקה כולה- וזהו שוק יום השבת באוטובלו.

ואכן, אנחנו יכולים לאשר את המסר, מדובר בשוק גדול מאוד, עמוס בסחורות אשר רובן ראויות לרכישה, דוכני מזון ורוכלות המתפרסים על פני רחובות רבים. דרך ששימשה ככביש ביום האתמול סגורה הבוקר למעבר כלי רכב ובמקום עשרות דוכנים.

שוק השבת של אוטובלו מוזכר כאמור בכל מדריכי הטיולים של אקוודור כתחנת חובה למטייל. השוק נקרא גם שוק Los Ponchos, על שם הכיכר בה הוא פועל.

אינדיאנים, כפריים, מכל האזור, מגעים לשוק יום השבת, לבושים מיטב מחלצותיהם המסורתיות.

הדוכנים הרבים, מתפרסים על פני הכיכר ורחובות סמוכים ומציעים, לצד הדברים השגרתיים, גם עבודות יד, פרטי לבוש, מוצרי עור, כלי נגינה ומוצרי אמנות עם מוטיבים מקומיים אוטנטים.

ביום השוק מגיעים לאוטובלו תיירים רבים המנסים, כמונו, לחוות את מה שנחשב השוק, הגדול מסוגו בדרום אמריקה.

מעל לכל, הלבוש המסורתי של המקומיים שובה עין ורב חן, מזכיר באופן מעניין את לבושם של בני המאיה בסן קריסטובל-מקסיקו ובגאוטמלה יותר מאשר לבושם של צאצאי האינקה באזור פרו. כן- כאן וכאן מדובר בלבוש מתקופת הכיבוש הספרדי אך ההבדלים והדימיון בולטים.

לקראת השעה 11:00 מצטרפת אלינו משפחת ניר שהגיעה מקיטו ליום השוק, המפגש עם ילדים נוספים תמיד משמח.

אנחנו נוסעים יחדיו נסיעה קצרה לכיוון מפל Cascada de Peguche שמתגלה באופן מפתיע כמקום מהמם עוד מעבר למה שציפינו, האזור כולל מסלולי הליכה מוסדרים בסביבה טבעית, משפחות המתגוררות בסביבה פתחו מספר דוכנים ובמעלה המפל רובצות מספר לאמות. המפל בעל זרימה חזקה מאוד- מרשים לכל הדעות.

חוזרים לסיבוב פרידה מהשוק באוטובלו ומסכמים את הביקור בעיירה, מחר צפויה לנו נסיעה ארוכה עד לבאניוס הנמצאת דרומית לקו המשווה.