google.com, pub-7396832854123178, DIRECT, f08c47fec0942fa0
top of page
  • Writer's pictureNir Aharon

תובנות לאחר המסע

קצת מחשבות ותובנות מהיום שאחרי ...



שכיח


כמה יפה היא השפה העברית, כמה היא חכמה.


המילה "שכיח" יוצאת מהשורש "שכח" אבל המשמעות שלה בעצם הפוכה ומופנית כלפי כל דבר שהוא תדיר, אינו נדיר, חוזר על עצמו, נוכח, בשימוש יומיומי, בקשר רציף... שכיח.


רוצה לומר שדווקא מה שנמצא לידנו, מה שנוכח בחיינו הוא הדבר הכי "שכיח" .


כי ככה אנחנו בני האדם, לוקחים כמובן מאליו דווקא את הקרובים אלינו, את החפצים היומיומים שלנו, את ההרגלים שלנו. הכול שכיח.


וממרחק הזמן, מצידו השני של העולם, כשאנחנו חושבים על הבית, על הארץ, על המשפחה אנחנו מתגעגעים בעיקר למה ששכיח.


לארוחת שבת עם המשפחה, לתבלינים, לשיחה עם חבר, למסעדה ליד העבודה


כי מה שהוא שכיח הוא גם בלתי נשכח



מציאות


המציאות שלנו היא צרה ונקודתית.


בזמן שאנחנו חווים את מה שאנו קוראים לו ״חיים״, קורות במקביל עוד מיליארדי מציאויות שונות.


נסיעה של שלוש שעות באוטובוס או עשר שעות במטוס, תנחית אתכם ביקום מקביל וכל מה שהתקיים לפניו ייראה כמו זיכרון רחוק.


לכן לא משנה איפה תיהיו, תמיד תזכרו שהמציאות כפי שאתם חווים אותה כרגע, היא רק אחת מתוך כל מיני חיים שיכולתם לחיות באותו הרגע בדיוק.


ההבנה הזאת שיש יותר ממציאות אחת היא כוח העל שמקבל מי שיוצא למסע ארוך, הבנה עמוקה שמרוץ החיים הישראלי המחוספס לא חייב ללוות אתכם בכל רגע ודקה, אפשר להחליף אותו במציאות אחרת.



כולם אוהבים לטייל- האומנם?


כולם אוהבים לטייל, או ליתר דיוק כולם אוהבים לחשוב על עצמם כמי ש"אוהבים לטייל"..


ונכון, סופ"ש בפראג או 10 ימים בבייג'ין זה באמת לכל אחד.


אבל מסע של כמה חודשים, קל וחומר עם ילדים, זה ממש לא לכל אחד.

אם הדרכים, המרחבים, האתגרים לא בנימי הנפש אין דרך להתמודד עם הקשיים.

הקשיים נוכחים, הם נוכחים בכל רגע (ואף ביתר שאת במעברים) בכל פינה.

אם אין התמסרות לדרך עדיף לא לצאת.


במילים פשוטות- אם אתם לא מתים על הקושי שבדרך, מחבקים אותו באהבה אל תצאו למסע!

תחפשו לכם איזה בית על חוף ים, מסגרות לילדים ועבודה מרחוק כחלופה (יש מקומות שמציעים זאת כמו גואה בהודו או קופנגן בתאילנד) או שפשוט תישארו בארץ. מסע הוא לא לכל אחד.



אבל אם יש אהבה לדרך.. שום קושי לא רלוונטי. שום מכשול לא קיים.


"דע את עצמך" זה הבסיס



אתאיסט אוניברסלי


צריך לומר את האמת, אין אתאיסט אוניברסלי


אתאיסט יהודי מאמין במשהו אחר מאתאיסט נוצרי.. מייסם שיגרת חיים אחרת.


אין אתאיסט אוניברסלי . כל אחד קשור בחבל התבור לדת המקור


אתאיסט נוצרי יתחפש באלווין, יכין עוגת המלך בעונת הקרנבל ויקנה מתנות בקריסמס


אתאיסט יהודי, חילוני גמור, עדיין אוכל סופגניות בחנוכה ומתכנס לארוחת ערב בליל שבת





הטעות הגדולה ביותר בחיים היא לחשוב שיש לך זמן


השבוע אביתר שאל אותנו חידה: מה יכול רק לעלות אך לעולם לא לרדת


התשובה :גיל האדם..


אבל זו תשובה חלקית בלבד


בודהה נדרש לכך וכשנשאל מה הטעות הגדולה ביותר בחיים , ענה בודהה למאמיניו כי הטעות הגדולה ביותר בחיים היא לחשוב שיש לך זמן


הזמן הוא חינם אך אין לו מחיר


אתה לא יכול להיות הבעלים שלו - אבל אתה יכול להשתמש בו


אתה לא יכול לחסוך זמן, אבל אתה יכול לבזבז אותו


וברגע שאיבדת אותו הוא לעולם לא חוזר


שמחים לנצל את הזמן באופן הנכון ביותר להבנתנו, יש לנו כמשפחה תחושה שזמן טיול הוא בעצם זמן מואץ לתקופת החיים המקבילה בשגרה, אנחנו חווים בשבוע חוויות ותחושות שבדרך כלל נדרש בעבורם חודש שלם בארץ (לפחות).




אין דבר כזה חוכמה בדיעבד


עדיף לקבל החלטה סבירה בזמן אמת מהחלטה מושלמת בדיעבד.


לדעתי קיבלנו עד כה החלטות סבירות בזמן אמת, חלקן אפילו טובות מאוד, יש מעט מאוד דברים שבשלב הזה אני מתחרט עליהם וזה מבחינתי שווה הכל. אם אחר כך, כשהשגרה בארץ תעטוף אותנה ופתאום תצוץ לה "בדיעבד חבל שלא עשינו כך או אחרת" אז שתצוץ- אין לה שום חשיבות.






כלכלה


לצאת למסע ארוך כמשפחה זו לא בהכרח החלטה נכונה כלכלית


יש לה יתרונות רבים לצד החסרונות, יש לה ערך ותועלת, אך לא כאלה הנמדדים בכסף


אבל, יציאה למסע לא יכולה להתקיים במנותק מהתנהלות כלכלית


במובן מסוים מדובר על תגמול/אקזיט על התנהלות קודמת נכונה כלכלית





זוגיות


אם לא תחדדו את הבעיה, אם לא תגדירו אותה נכון, לא תמצאו פתרון


שאלה שחוזרת על עצמה בקבוצות הפייסבוק היא מה עושים עם הזוגיות במהלך המסע?


אז פה חייבים לחדד את ההבדלים והפערים שבין "זוגיות" לבין "אינטימיות"


זה לא אותו דבר, בכלל.


הזוגיות מתעצמת במהלך המסע. מה יותר "אני ואת נגד העולם" ממסע בעולם?


הבעיה היא במציאת רגע לבד, באינטימיות..


כאשר הבעיה מוגדרת קל למצוא פתרון



מות הלונלי פלנט


כזכור זה המסע השלישי שלנו


נאמנים לעצמנו, יוצאים למסע ארוך אחת לעשור


השינויים הגלובליים, הקפיצות הטכנולוגיות, נדידת העמים שאנחנו לא נותנים עליהם את הדעת ביום יום


מקבלים משמעות כאשר משווים בין המסעות


משווים בין העשורים


אם במסע הראשון, תחילת שנות האלפיים היו בכל מעוז תיירותי מרכזי אינטרנט קפה מהם היינו יוצרים קשר עם הארץ, היום הקשר עם הארץ נמצא בכל כיס.


פתאום בכל עיר שמכבדת את עצמה מציבים שלט גדול וצבעוני עם שם העיר לטובת תיוג באינסטוש.


שלא לדבר על עשרות המוזיאונים והאתרים שכל ייעודם הוא "תמונות לאינסטגרם" - הא ותו לא.


אבל זה מובן מאליו


מה שפחות היה צפוי הוא שהתנך של המטיילים , אותו מדריך טיולים מוכר , לונלי פלנט - מת


יש דור חדש של תרמילאים


הדור הנוכחי לא מחפש לברוח (גם כי אי אפשר- כולם כל הזמן מחוברים)


הדור הנוכחי לא מחפש לראות עולם (כי הוא כבר ראה את העולם עם ההורים)


הדור הנוכחי לא מחפש לטייל עם "תקציב", להפך, הוא מוציא הרבה מאוד כסף על חוויות "קצה"


הדור הנוכחי כבר לא צריך את הלונלי פלנט, הוא מזמין מלון באפליקציה, הוא בוחר מסלול לפי מה שנאמר בקבוצות הפייסבוק


הדור הנוכחי בטוח שהוא מאוד מיוחד


אבל זה הדור הכי שיטחי שראינו




לטייל בזמן קורונה


תקשיבו... זו אחת ההפתעות


זו פשוט תקופה נהדרת לטייל בה!


כן, יש יותר ענייני בירוקרטיה בכניסה לכל מדינה


יש קצת עלויות נלוות בגלל הבדיקות ,,אבל זה שולי לעומת הרווח


והרווח הוא עצום!


האתרים, שבדרך כלל סובלים מתיירות יתר, העמוסים לעייפה.


פתאום שוממים מאדם...


להגיע לאתר עתיקות או לחוף ים ולגלות כי הוא שמור רק לך


להימנע מאותם עשרות אוטובוסים של טיולים מאורגנים בכל אתר זו פשוט מתנה



Recent Posts

See All

Comments


IMG_7678.JPG
2 (1).png

אננס

בלוג טיולים משפחתי

bottom of page