ראש השנה במדג'ין

שתהיה לכולם שנה טובה ומתוקה.

חודשיים בתוך הטיול והנה מגיע ראש השנה וחגי תשרי ואיתם ההתרגשות עולה, המרחק מהארץ מקבל נופך מוחשי, הגעגוע מתחדד.

החדשות שמגיעות מהארץ אינן מעודדות, משפחות שמבטלות את מפגש ערב החג בשל בידוד, חברים יקרים שהתגלו כחיוביים, הרבה בלבול ואי וודאות, זה מעיב על שמחת החג ומעלה דאגה כלפי יקירנו בארץ הקודש; תשמרו על עצמכם!

בית חב"ד מדיין ציפה לכ-220 אורחים לערב החג. כשנרשמנו לאירוע (50 דולר למבוגר-25 לילד) מספר ימים מועט לפני ערב ראש השנה היו כ-80 איש בלבד ששריינו את מקומם. בערב החג עצמו אולם בן 300 מקומות אוכלס עד תום ונפתח אולם נוסף המכיל כ-80 מקומות נוספים. לא ברור מהיכן הגיעו כל כך הרבה ישראלים למדיין בזמן מגפה עולמית.

האירוע לווה באבטחה כבדה, כל משתתף קיבל צמיד ייעודי בלעדיו לא ניתן להיכנס לאולם, שוטרים בליווי כלבי גישוש חיפשו חומרי נפץ במרחב, ניידות שיטור מחוץ למלון.

האירוע עצמו היה מהנה, אוכל שמזכיר ישראליות (ישראליות ולא בית- עם כל הכבוד האוכל של סבתא אביבה וסבתא אורנה טעים יותר), שירה עברית, ברכות, הרבה מצב רוח והרבה אלכוהול. בשל כמות הישראלים המפתיעה שהגיעו כמות האוכל הוגשה במשורה-(יש כלל כזה שמוכר "לבית חב"ד מגיעים בשביל החברה ולא בשביל האוכל); סה"כ חוויה מוצלחת למדי.

בהזדמנות נרחיב על מנהגי חב"ד והתוספות שלהם לתפילה, מדוע בעיני זרמים ביהדות יש בכך "יציאה מן היהדות" ועל האמונה שלהם במלך המשיח.. גם לסימני חג ראש השנה צצה תוספת בדמות "האלוקות".

החשוב ביותר הוא שהילדים נהנו מאוד מהאירוע, המפגש עם ישראלים רבים, עם דוברי עברית רבים, עם ילדים נוספים גרם להם למצב רוח מרומם ומצאנו את עצמנו "נתקעים" במקום שעה ארוכה לאחר תום האירוע בשל סירובם של ילדינו לסיים את הערב ולחזור למלון.

מדיין נחשבת בעיני רבים כעיר המתקדמת ביותר בדרום אמריקה, היא אף זכתה בתואר העיר החדשנית בעולם כשהיא מקדימה את ניו-יורק ותל אביב (מקומות 2 ו-3 בהתאמה). אכן יש בה מספר "הברקות" אך מעבר לתארים בולטות בה באופן מופגן כל "תחלואי העיר הגדולה": עוני בולט, עומס רב של אנשים, לכלוך, כאוס מובנה. היא רחוקה מלהיות עיר מהנה או יעד מושלם לחופשה משפחתית, ואלמלא אירועי ראש השנה היינו נוטשים את העיר בטרם עת.

אין קונצנזוס בנוגע למדיין- רבים רבים אוהבים את העיר, את התהליך החיובי שעברה בעשור וחצי האחרונים, חידוש התחבורה הציבורית, בניית רכבלים ורכבת תחתית, ניקוי הפשיעה ומתיחת הפנים שעברה העיר הביאו לא מעט נוודים דיגיטליים למדיין- חיי הלילה של העיר נודעים למרחוק. מאידך העומס של העיר, הדוחק והלכלוך הופכים אותה ללא נעימה לשוטטות , בטח ביחס לעמק הקפה או קרטחנה בהם ביקרנו לפני ואחרי מדיין.

אך היות והתכנסנו למדיין לערב החג והיו בידינו מספר ימים להעביר בעיר, ניסינו להוציא את המיטב וביקרנו בשלל אתריה המומלצים בפי כל.

קומונה 13 הוגדרה כאתר חובה האתר התיירותי המוביל במדיין. אכן מדובר בפנינה מומלצת.

קומונה 13 זה רובע אם תרצו שכונה שעד ללפני עשור היתה המסוכנת ביותר בקולומביה ויש האומרים בעולם כולו, עם מספר רציחות על בסיס יומי- מספר מזעזע של רציחות , 6,350 (!) התרחשו בעיר בשנת 1991 לבדה. מתיחת הפנים שעשתה השכונה מסמלת בעבור רבים את "קולומביה החדשה", מכזאת שנשלטה בעבר על ידי הקרטל וסוחרי הסמים של פאבלו אסקובר לכזאת שנהנית היום מפריחה תיירותית ומשתמש בה כמקור לפרנסה.

כמעט 50,000 קולומביאנים איבדו את חייהם בידי קרטל מדיין, ארגון הפשע המאורגן והמשפיע ביותר של פבלו אסקובר, במהלך שלטונו בן כמעט שני העשורים - חלקם באמצעות מעורבות ישירה, אך רבים אחרים משום שהתנגדו לשחיתות או פשוט בגלל שהם היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. רק לפני 20 שנה, גופות מונחות ברחובות, פקידי ממשל שנבחרו הסתכלו לכיוון השני, יותר מ-600 שוטרים נרצחו בהוראתו של פבלו אסקובר, וכל כך הרבה משפחות איבדו את יקיריהם. הפצעים האלה עדיין טריים מאוד במדיין.

וכך, בעוד שאר העולם נכנס לתוך קדחת נרקוס (הסדרה המדוברת של נטפליקס), המקומיים בחלקם מתייחסים לבעיה רצינית עם התקשורת הפופולרית (והתיירים) שמרטטת את ההיסטוריה הכואבת שלהם ומפארת את האיש האחראי. לכן תמנעו מהזכרת השם פאבלו אסקובר במהלך הטיול חרף כמות נכבדת של מזכרות ותמונות האיש בלא מעט דוכנים (רבים נהנו מהצלחתו- משפחות הקורבנות פחות, פשוט תימנעו מאי הנעימות)

לקומונה 13 הגענו באופן עצמאי, ללא מדריך. הגעה במטרו לתחנת San Javier - הטיפ שלנו הוא לא לצאת מהתחנה, שכן מאותה תחנה ועם אותו כרטיס ניתן להעלות על רכבל המוביל לשכונותיה העליונות של מדיין ומזכה בנוף בלתי נשכח (המזכיר את הפתיח של הסדרה נרקוס בנטפליקס). לאחר סיבוב בן מחצית השעה ברכבל (הלוך-חזור), מיד עם היציאה מתחנת San Javier ימתינו לכם עשרות מדריכים מקומיים, ניתן לסכם איתם ביקור בקומונה 13 במחירים נוחים עד לכדי רבע מחיר ממחיר הסיור המוצע בסוכנויות.

אלינו התלוותה מדריכה צעירה, תושבת השכונה, שעברה איתנו בין שלל ציורי הקיר הרבים שבקומונה והסבירה את הפרשנות מאחוריהם, הסבירה ופירטה על ההיסטוריה של המקום ועל האומנים. מומלץ בחום. 13 מקטעי מדרגות נעות מקלים את העליה והירידה מההר, בחלק אחר מגלשות מהוות תחליף לירידה במדרגות. האזור צבעוני, ססגוני, נעים לביקור, ולו בשל הביקור במקום מומלץ לטרוח ולבקר במדיין.

עיקר פרסומו נכון להיום הוא באומנות הגרפיטי המקשטת את קירות הבתים הצפופים- המדריך שילווה אתכם יעצור בכל כמה מטרים ליד אחד הציורים ויסביר את המשמעות מאחוריו (סיפורים מרתקים יש לציין)

אמנות הרחוב המרהיבה של קומונה 13 לא רק העניקה לרובע שיפור אסתטי - היא מהווה מוצא יצירתי למקומיים , מאפשרת להם לחלוק את סיפוריהם ולהפיץ תקווה לעתיד מזהיר יותר, כמו גם דרך יעילה להפליא להעסיק נוער בסיכון בתוכניות קהילתיות חיוביות. וכך אתה צריך לראות את האמנות בקומונה 13: ככלי לשינוי חברתי רב עוצמה וביטוי תרבותי בלתי מוגבל.

עוד אחד מהמאפיינים הבולטים של קומונה 13 -השרשרת הארוכה של מדרגות נעות חיצוניות המטפסות במעלה הגבעה, ואלה מייצגים התקדמות ענקית למקומיים במונחים של שוויון חברתי ונגישות. היכן שהתושבים היו צריכים בעבר לטפס לגובה שווה ערך ל-28 קומות כדי להגיע לביתם מהעיר, סדרה של 384 מ' של מדרגות נעות צמצמה כעת את הנסיעה ל-6 דקות בלבד.

ביקור מומלץ נוסף הוא כמובן פארק ARVI , פארק ענק שנמצא באופן טכני מחוץ לשטח מדיין,באזור סנטה אלנה, ההגעה אליו דורשת מטרו-רכבל ומעבר לרכבל נוסף (10 מיל פזו לאדם לכיוון). מיד עם הירידה מהרכבל ישנו שוק איכרים ומספר דוכני מזון ומכאן ניתן לצאת למספר רב של טרקים. למען הקוראים נציין מספר טרקים שהומלצו במיוחד (חרף העובדה כי פסחנו עליהם כי אינם מיועדים לילדים קטנים):

Hiking

Ancestral – 2 hours, medium-difficulty

The Brooklet – 1 to 2 hours, low-difficulty

Trail of the hill – 4 hours, low-difficulty

Orchids, Bromeliads and Anthuriums – 40 minutes, low-difficulty

Flora – 1 hour, low-difficulty

Biodiverse – 2 to 4 hours, low-difficulty

Zango – 1 to 2 hours, low-difficulty

Guava Gate – 1 hour, low-difficulty

Vital – 2 hours, medium-difficulty

Archaeological – 2 hours, low-difficulty

Bewitched – 2 hours, medium-difficulty

Myths and Legends – 1.5 hours, low-difficulty

את הביקור ב-ARVI תמצתנו לשטח מוגדר המכיל מספר אטרקציות המיועדות לילדים ונקרא Comfama’s Parque, עלות הכניסה 18 מיל פזו לאדם. מקום נאה ומומלץ. הילדים התנסו בירייה בחץ וקשת, נדנדות כוח, מגלשות ותלבושות מסורתיות למחוז אנטיקואה. ההתניידות ברחבי הפארק נעשית באמצעות אוטובוס חינמי (נקודת יציאה בסמיכות לתחנת הרכבל). מידע מקיף על הפארק בשפה אנגלית

.

באזור תחנת המטרו Universidad תמצאו פעילות שתספק תעסוקה לילדים למשך ימים שלמים, במקום לונה פארק קטן, פלנטריום, אולם מופעים, קניון עם מתחם מזון ועוד. אנחנו מיקדנו את ביקורנו ב- Explora Park מוזיאון מדע אינטראקטיבי בעל "עולמות תוכן" שונים ומגוונים (מספר מתחמים סגורים מתחילת משבר הקורונה). משם המשכנו לפארק הבוטני של העיר הנמצא במרחק חציית כביש.

הפארק הבוטני הוא מקום מפלט שקט מהרעש ומהכאוס של העיר, המקום מארח אירועים, קונצרטים ופסטיבלים רבים לאורך כל השנה. משתרע על פני 14 דונם והם ביתם של כ-4,500 פרחים וכ-139 מיני ציפורים שונים; יש גם מסעדה נחמדה (במחירים זולים- נהנינו ממיני אמפנדס) במרכז אם בא לכם לבלות כאן יותר זמן להירגע .

מפלט מהעיר הסואנת תמצאו בקניונים הרבים הפזורים במרחב, אנחנו נהנינו מקניון ARKADIA , השלמנו רכישת ציוד בדקטלון, מתחם האוכל ופעילות לילדים.

נקודת ציון במרכז העיר היא פארק de las luces( פארק האורות) ששימש גם את פסטיבל הפרחים במדג'ין. בפארק 300 עמודי תאורה. כל אחד מהם בגובה 24 מטר. סהײכ 2100 נורות, כדי להתרשם מהמקום יש להגיע כמובן בשעות החשיכה אך האזור אינו בטוח כלל, הגענו לאחר השקיעה ומיד כשהחשיך התפזרנו לדרכנו שכן המקום מוצף טיפוסים מפוקפקים, החנויות סביבו נסגרות והתחושה אינה נעימה.

גואטפה

האם גואטפה היא העיירה הכי צבעונית בעולם או מה?! הפואבלו הקטן והמקסים הזה במרחק של כשעה וחצי ממדלין הוא ביקור חובה בכל טיול לקולומביה. אני ממליץ לישון שם לילה אחד לפחות ולא להסתפק בביקור חד יומי - רשמנו על גאוטפה הצבעונית רשומה נפרדת. אך נדגיש כי מעבר לטיפוס על הסלע המפורסם יש לעיירה עוד הרבה מה להציע, לינה בגואטפה תאפשר לכם לשוטט בבוקר ללא המולת התיירים שמגיעים לקראת שעות הצהריים ובכך להנות מהעיר הצבעונית שפנויה רק בעבורכם. כמו גם שייט באגם לעבר בית הנופש של פאבלו אסקובר.

פלאזה בוטרו Plaza Botero

הרחבה המרווחת (והקדחתנית!) הזו מכילה 23 פסלי ברונזה פאנקיים גדולים מהחיים של הפסל האהוב על מדיין, פרננדו בוטרו. המוזיאון הפתוח הוא אחת האטרקציות המרכזיות של מדיין. בכיכר ישנו גם מוזיאון (בתשלום) עם יצירותיו של בוטרו - מי שביקר במוזיאון בבוגוטה יכול לוותר

הפלאזה נחשבת למרכז העיר מדיין וסביבתה חנויות ושווקים לרוב