פיסקו ופראקס (גלאפגוס לעניים)

נסיעה בינעירונית ראשונה בפרו לפנינו. בניגוד לקולומביה בה טרמינל האוטובוס העירוני מכיל את שלל החברות, המתכונת בפרו שונה. לכל חברה טרמינל נפרד, בירור קצר מעלה כי לחברת PERU BUS ההצעה הנוחה ביותר בעבורנו; הפרוצדורה לנסיעה בינעירונית מורכבת במעט, כוללת חובה לעטיית 2 מסיכות ומשקף פנים, האוטובוס מחולק למחיצות המפרידות בין המושבים.

בתום נסיעה בת כ-3 שעות הגענו למחוז חפצינו - העיירה פיסקו, ממנה נצא לשמורות הטבע בפראקס הסמוכה.

התמקמנו במלון משפחתי, מיעוט התיירים בעיר משפיע על המארחים, המשפחה מתגוררת בקומת הכניסה ומעליהם 2 קומות אירוח ומעל קומת גג המשמשת בשגרה כמסעדה, כעת המסעדה סגורה ובגג לשמחתנו מתקני משחק המשמשים את ילדי המשפחה. החיבור בין יואב לרפאלה הקטנה מיידי.

פיסקו ממוקמת על רצועת החוף במדבר הפרואני, זה המפריד בין הרי האנדים לאוקיינוס, העיירה רחוקה מלהיות "יפה" אך היות והיא מהווה את היעד הראשון שלנו בפרו גילינו בה עניין רב, לראשונה טעמנו את המאכל העממי הלאומי של פרו "פויו בראסה", מדובר על עוף המבושל על גחלים ומוגש עם הר של צ'יפס ולצידם אורז ו/או סלט.

מפגש ראשון נוסף ולא פחות מוצלח אנחנו עושים עם ה"סביצ'ה" הפרואני המפורסם, כמו גם עם השימוש בגרעיני תירס קלועים כ"שקדי מרק"

הכיכר המרכזית של העיירה חביב וסביבתו מלאת התרחשות עירונית, אל מול השוק העירוני מספר מוגזם של מספרות, הזדמנות מצויינת לתספורת בעבור ניר ויואב, אביתר בחר להמשיך בגידול השיער וזה כבר החודש הרביעי בעבורו ללא תספורת.

לפיסקו טיילת מוזנחת ומזח פוטוגני אך שבור, אל תתנו למראה הזה לדכא אתכם מדובר בפינת חמד לחובבי הטבע, עולם החי באזור עשיר מאוד ומאות עופות מים מגיעות למזח לעת שקיעה.

גלאפגוס לעניים

הסיבה לביקור באזור זה של פרו הוא ללא ספק שמורת הטבע פראקס, המכונה גם בשם "גלאפגוס לעניים".

השמורה נחלקת לשני חלקים- האיים הימיים Ballestas Islands והשמורה היבשתית, היות ואיננו ממהרים נחלק את הביקור לשני ימים רציפים.

החלק הימי בשמורה כולל שייט בסירת מנוע סביב קבוצת איים המאוכלסים בכלבי ים, עופות ממינים שונים, פינגווינים ועוד; העלייה לתיירים אסורה אולם באי מסתובבים עובדים רבים העוסקים באיסוף לשלשת הציפורים הנמכרת לאחר עיבוד כזבל אורגני לחקלאות, במשך שנים נחשב הדבר לאחד מענפי היצוא העיקריים של פרו.

הנוף הכללי מדהים. ומזכיר בשנייה הראשונה את הצוקים והנקרות של ראש הנקרה. מהר מאד מחשבה זו נזנחת ונותר רק ליהנות מחוויה חד פעמית של קרבה והתערות בטבע. כלבי ים שוחים בקרבתנו, אחרים מנהלים ויכוח על צוק, מאות פינגווינים, קורמורנים, שחפים ושקנאים משוטטים אנה ואנה והתפאורה לכל זה גלים נשברים על נקרות וצוקים.

במהלך השייט לאיים חולפים על פני Candelabro צוק ועליו חקוק ציור קקטוס בגובה ורוחב של עשרות מטרים. הציור מתוארך מתקופת תרבות אינדיאנית קדומה שנשתכחה בשל חוסר שימוש בכתב. סודותיה נשתכחו עמה. הציור נשמר באופן מעולה בשל מיעוט גשמים באזורי המדבר של פרו וזאת על אף שמדבריות פרו סמוכים לים. עד היום לא ברור אופן ביצוע הציור והמשמעות שלו.

חלקה היבשתי של שמורת פראקס עוסק בשימור המדבר.

המקום מספק נקודות תצפית מרהיבות על המצוקים, הים וחופים יחודיים למקום (חוף בצבע אדום).

השטח המדברי מלא במאובני יצורי מים עדות לתקופה בה הים כיסה שטח זה.

גולת הכותרות באזור זה הוא כאמור החוף האדום, מדובר בהר געש תת ימי שתוצאות התפרצותו הגיעו לחוף וצבעו אותו בגוון אדמדם יפה למראה. פה ושם ניתן לראות מקומיים נכנסים למים. לצערנו מזג האוויר נראה הולם יותר ללבישת מעיל מאשר בגד ים. כך מידי יום עד לשעות הבוקר המאוחרות שאז פוצעת שמש חמימה.

בין פיסקו לפראקס, באזור העונה לשם "שכונת סן אנדרס" ישנה רצועת חוף המשמשת כבית ללהקות פלמנקו, מחזה משובב נפש לכל הדעות. במקום גם רחוב קצר של גרפיטי נעים למראה.

הנסיעה בין פראקס לפיסקו עוברת במקטע קצר של בסיס חיל הים, מה שמזמן לנו שיחה מעניינת עם נהג המונית שמלווה אותנו, מסתבר שהוא רצה להתגייס אך גובהו אינו מתאים- החוק בפרו מחייב גובה של 1.75 (לפחות) כדי להיות כשיר לשרות צבאי. ולא, זה לא בכדי שחיילי המדינה יהיו חסונים וייצוגיים, זה לא בגלל פרופיל צבאי- מסתבר שההגמוניה האירופאית במדינה זאת המחזיקה במרב מוקדי ההשפעה והכוח לא היתה מעוניינת לוותר על שליטתה בצבא- הצבא מספק לא מעט נשיאים ששירתו בתפקידי מפתח. ועניין הגובה נועד להוות חסם לילידים- בני האינקה- שגובהם באופן מסורתי נמוך; ככה יוצא שרק בעלי "דם" אירופאי טהור או לכל הפחות "דם אירופאי מעורב" רשאים להתגייס לצבא בעוד מי שהוא יליד אינדיאני טהור לא יכול בשל מחסום הגובה.

על התעוררת הלאומנות הפרואנית רשמנו רשומה נפרדת ומסתבר שמתחת לפני השטח ישנו מאבק בלתי פוסק בין צאצאי הכובש האירופאי לבין צאצאי שבט האינקה הגאה.