"סן קריסטובל דה לאס קאסאס" היא חלומו של כל תרמילאי. העיר היפה הזו החבויה בהרי דרום מקסיקו מלאה בכל מה שאפשר לבקש, יש אינספור הרפתקאות לחוות, שרבות מהן סובבות סביב הנוף הטבעי המדהים של מדינת צ'יאפס. האווירה של סן קריסטובל היא שילוב נהדר של קהילת תרמילאים גדולה עם מקומיים ידידותיים למטיילים ואם זה לא מספיק מקומי בשבילך, אז נסיעה מהירה בקולקטיבו תיקח אותך ללב מקסיקו הילידית. ואיך סן קריסטובל יכולה להיות עיר החלומות בלי סצנת חיי לילה פיקנטית?
כולם אמרים שיש לסן קריסטובל אווירה דומה לקוסקו, פרו. זה לא סוד למי שעוקב אחרי כאן שחלק גדול מהלב שלי שייך לקוסקו ומכאן ההרגשה הבייתית בסן קריסטובל.
סן קריסטובל היא עיירה קסומה, באמת קסומה, כזאת שנבחרה להיכנס לרשימה של עיירות קסומות, כפי שציינתי בפוסטים הקודמים נרחיב מעט על הנושא וזו העת.
העיירות הקסומות של מקסיקו
למקסיקו יש רשימה של 132 עיירות קסומות.
כדי שעיירה תיחשב לקסומה היא צריכה להיות כזאת שיש לה מאפיין ייחודי שקיים רק לה, זה יכול להיות קבוצה אתנית, אתר מורשת, מטבח ייחודי, סגנון מוזיקה או מאורע היסטורי.
תוכנית העיירות הקסומות הושקה בשנת 2001 על ידי שר התיירות של מקסיקו, סקטור, אשר עם יצירת הרשימה תרם להפצת שמן של עיירות רבות שהקסם שלהן היה נעלם מעיניהם של התיירים בהיעדר המשאבים להתפרסם, הרשימה המקורית כללה 87 עיירות אך כל העת מתווספות עיירות נוספות אשר צריכות כי הן עומדות בקריטריונים.
העיירות פרוסות לכל אורך המדינה, וכמעט ואין סיכוי שתמצאו את עצמכם במקסיקו מבלי שתעברו בעיירה כזאת גם מבלי שתכננתם או שתימצאו בקרבת עיירה שכזאת עד למרחק של טיול יום. לינק לרשימת הערים
סן קריסטובל היא אחת מהעיירות הקסומות וזאת משום היותה בסיס לקבוצה אתנית גדולה של צאצאי המאיה. סן קריסטובל במובן הזה היא כנראה העיר אינדיאנית הגדולה והמפורסמת במקסיקו כולה.
לסן קריסטובל יש DNA של כפר, כפר אינדיאני, נכון שברבות השנים הכפר הזה גדל מאוד והיום יש פה לא מעט סופרים ענקיים (כולל סניף של וולמרט), וזה נכון שיש לא מעט מכוניות בכבישים והמדרכות הצרות אינן נוחות, אך המהות של המקום היא עדיין של כפר קטן, כזה שהולכים ממקום למקום ברגל, המרחקים קצרים, המרכז ההיסטורי בנוי שורות שתי וערב של בניינים בני קומה אחת או מקסימום שתיים.
בקצה העיר שווקים אינדיאנים יפים למראה ומרתקים בצבעוניות שלהם ובסוגי הגידולים והמזונות הנמכרים בהם. אתם תפתחו יחסי אהבה-שנאה עם השווקים של סן קריסטובל בפרט ושל אמריקה הלטינית בכלל, הצבעוניות מרתקת לצד העובדה שמוכרים פה הכל כולל חיות בשלבי חיות שונים, מגוון סוגי התירס והשעועית לצד העדר היגיינה.
הדירה שלנו ממוקמת למרגלות כנסיית Iglesia de San Cristóbalito , מרחק של 3 דקות הליכה מבית חב"ד. עם הנחיתה בעיר נכנסנו להגיד שלום- לא הצלחנו לצאת משם גם לאחר שבוע.. למשפחת שליחי חב"ד לסן קריסטובל יש 9 ילדים, 2 הגדולים בישראל ו-7 הזאטוטים במקסיקו. ההמולה רבה במקום ואווירת הקייטנה מתעצמת לאור הכמות הגדולה של התרמילאים במקום. אווירת מסיבה בלתי נגמרת.
את ערב שבת העברנו בארוחה מרובת משתתפים, סה"כ כ-60 ישראלים- חוויה מעולה ומומלצת (250 פזו לאדם בעבור סעודת ליל שבת +ג'חנון בשבת בבוקר- זה מחיר שמוגדר "משפחות" מחיר רגיל 330 פזו), המפגש מזמן מגוון רחב של ישראלים, מפגש בין אנשים שנמצאים במצב שונה במסעם אך כולם נמצאים לרגע באותו מקום.
משבר המים של סן קריסטובל
קבוצות הוואטסאפ של מקסיקו מלאות בסיפורי אימה על טיב המזון והמים בסן קריסטובל, בקבוצת המשפחות המנוודות סופר על תחלואה רבה והגעה למצבי אשפוז, בקבוצת התרמילאים נשאלה השאלה האם יש מישהו שביקר בסן קריסטובל ולא חטף קלקול כיבה.
ננסה לעשות סדר בעניין ולתת את נקודת המבט האישית שלנו.
ראשית, המים במקום אכן לא ראויים למגע, מתקלחים עם פה סגור, מצחצחים שיניים במים מינראליים, גם הרתחת המים אינה הופכת אותם לראויים לשימוש. (הרתחנו מים לטובת מילוי בקבוקי מים חמים והזוועה שנותרה בסיר לאחר ההרתחה מדברת בעד עצמה)
שנית, נמנענו מלאכול בחוץ, דוכני הרחוב האהובים עליי באופן אישי היו הפעם מחוץ לתחום.
אז על מה מדובר בעצם?
עובדתית יש מפעל קוקה קולה גדול בשטח סן קריסטובל, עובדתית המפעל הזה שואב 750,000 ליטר ביום במקום בו המים אינם נמצאים בשפע, עובדתית מקסיקו ממוקמת מספר 1 בעולם בצריכת קולה לנפש.
הקונספירציה טוענת שחברת קוקה קולה עושה פה בעצם סיבוב, היות והמים אינם ראויים לשתייה אנשים שותים קולה, לשם כך החברה שואבת יותר מים ובמעגל אין סופי מגדילה רווחים.
צריך להבין שהכוח של קוקה קולה במקסיקו הוא בלתי נתפס. בכל מקום שתלכו תראו שיש סניף של OXXO במרחק 2-3 רחובות, בכל מקסיקו; לא הרבה יודעים אבל OXXO מנוהלת על ידי וועד העובדים של קוקה קולה, המשקה כל כך פופולארי שהמכירה שלו ללא פערי תיווך אפשרה לוועד העובדים להשתלט על שוק הקמעונאות. להרחבה בנושא מאמר של הניו יורק טיימס
בכל פעם אנחנו נדהמים מחדש כיצד מדינות עשירות במים לא מצליחות לספק לאזרחים מיים באופן סדיר , מיים ראויים לשתיה מצרך כל כך בסיסי שקיים בשפע סביב הערים לא מגיע לבתים, בגלל תשתית קלוקלת, שחיתות וסדר עדיפויות שגוי. אם היה מחסור במים או בצורות זה עוד יכול להתקבל בהבנה אך במקרה של צ'יאפס התייר נתקל במקורות מים כמעט בלי סוף, ומכאן שהתסכול רק גובר ; כשסיפרנו לחבר אקוודורי שבישראל היה עד לשנות ה-90 מחסור במים ומאז האוכלוסיה גדלה מאוד וכמות הגשם נותרה זהה ובכל זאת יש מים לכולם (מפעלי ההתפלה) הוא חשב על זה מספר דקות ולאחר הרהור זרק "זה כי יש לכם את הקדוש ברוך הוא" , יכול להיות.. בכל מקרה בפרספקיטה של זמן ומקום המצב בארץ על אף כל התלונות סה"כ לא רע.
קניון סומידרו
יום טיול לקניון סומידרו (280-300 פזו לאדם, תלוי סוכנות) הוא אחד מטיולי היום המוצלחים יותר במקסיקו כולה, מדובר על קניון עמוק עשיר בעולם חי, הקניון הוא מאתרי הטבע החשובים במקסיקו כולה, אין הרבה טיולים שבעבור 15-20 דולר מציעים תמורה זהה.
הקניון נוצר בתקופה בה נוצר הגראנד קניון והוא חלק מפארק לאומי "קניון סומידרו" שכולל את הנהר למרגלות הקניון ומסלולי הליכה ותצפית. הטיול המאורגן מתחיל בנסיעה לעבר נקודות התצפית- שלוש במספר, משם ממשיכים לעבר הסכר האידרואלקטרי, סכר גדול מעשה ידי אדם לצורך ייצור חשמל ונכנסים לשייט עד לעיירה Chiapa de Corzo שהיא כשלעצמה מוגדרת כעיירה קסומה בשל מלאכת עבודות היד הייחודיות של בני המקום.
סה"כ יום טיול מומלץ מאוד ועם קצת מזל תראו גם שפע של בעלי חיים.
Chiapa de Corzo:
סאן חואן צ'ימולה
את הלב האינדיאני של המקום, את תרבות המאיה העמוקה של האזור תראו בשני כפרים צמודים לסן קריסטובל, סאן חואן צ'ימולה ו-Zinacantán
על הביקור בסאן חואן צ'ימולה ערכנו פוסט מורחב בנפרד כי היא רואיה לכך. כנסיית הקוקה קולה במקום זו חוויה שאסור לכם לפספס בשום תנאי!
הכפר הסמוך Zinacantán מציג תרבות זהה אך פחות דרמטית, הכפר נהנה משיפוץ נרחב בחסות.... קוקה קולה! כן יש כאן מוטיב חוזר, מאה פנים של קוקה קולה במקסיקו זה קשור לבריאות, לאמונה, לכלכלה לכל תחומי החיים.
רחוב וכנסיית גאדלופה
מהכיכר המרכזית יוצא רחוב גאודלופה עמוס המסעדות ובתי קפה עכשווים, יש כאן מאכלים חובקי עולם מנקניקיות גרמניות ועד פלאפל, המקום מעודכן ולא מעט מסעדות מציעות תפריט ללא גלוטן או צמחוני/טבעוני. נעים לבקר ברחוב בכל שעות היום. הרחוב מסתיים בכנסיית גאודלופה היפה, אם תגיעו ביום שבת ישנה סבירות גבוהה שתתקלו בחתונה מקומית.
מוזיאון העינבר
מוזיאון העינבר זה משהו שאנחנו תמיד מפספסים, בכל ביקור שלנו באחת הבירות של העינבר העולמי יצא שפיספסנו את הביקור- בעיקר משום שלא "חתרנו למגע", בפוארטו פלטה ברפובליקה הדומיניקנית וגם באזור החוף של ליטא בהם ביקרנו בשנים האחרונות איכשהו יצא שהמוזיאון לא השתלב לנו במסלול.
הפעם קצת יותר חתרנו למגע, בעיקר בשל הקרבה המוגזמת שבין הדירה למלון.
מדובר במוזיאון חביב, בעיקר למי שראה את הסרט "פארק היורה" ויחפש את העינברים שלכדו חרקים בתקופה בת אלפי שנים. חביב למי שנמצא בקרבת מקום ורוצה להעביר חצי שעה נעימה, מחוץ למוזיאון פארק עם מתקני שעשועים לילדים.
