מקסיקו! נחיתה רכה באיסלה מוחרס

מקסיקו אהובתנו, חוזרים למדינה לביקור שלישי, הפעם בהרכב מלא.

לאחר החתונה יצאנו למסע של 11 חודשים מתוך מחשבה שצריך להספיק ולצאת לטיול ארוך לפני ש"באים הילדים לעולם"... מחשבה נאיבית שכזאת, שגורמת לך להגשים חלומות, מי האמין בזמנו שנצליח לצאת שוב למסע עם ילדים. ובנסיבות אלו הגענו לראשונה למקסיקו המופלאה. (לאחר מספר שנים הגענו עם הילדים לביקור נוסף, קצר מידי, במסגרת קרוז תענוגות בים הקאריבי).

אני לא יכול לומר שלחזור כעת עם הילדים זו סגירת מעגל כי אני לא מרגיש שהשארנו שום קצה חוט פתוח... אבל זה בהחלט פרימה של חוטים חדשים.

הטיסה מאקוודור עברה בקלות ובאופן חלק ללא תקריות יוצאות דופן, הקונקשיין בבוגוטה היה מרגש ומזכיר נשכחות (הילדים אפילו רכשו משקה POSTABON נוכח הימצאותנו על אדמת קולומביה... והם אפילו לא אוהבים את המשקה הזה!) , מקסיקו לא דורשת הצגת בדיקות PCR או אישור התחסנות. בכדי להיכנס מספיק דופק ודרכון.

אמרה מקומית גורסת שבניגוד ליתר מדינות העולם הנשלטות בידי ממשלותיהן, מקסיקו נשלטת בידי הקרטל, והקרטל זקוק לתיירות כמקור הכנסה וכמקור להלבנת כספים- לכן מקסיקו לא נסגרה אפילו ליום אחד במשך כל תקופת הקורונה.

מצד שני, יש לקחת בחשבון שמקסיקו כבר לא נותנת יותר ויזות אוטומטיות של 180 יום... פקידי ההגירה מבקשים לראות כרטיס יציאה והזמנות למלונות לכל תקופת השהות.. עניין של מזל, הבחור אצל הפקיד הסמוך אלינו נתקל בקשיים, בעוד שאנחנו נדרשנו רק להצהיר על משך השהות שלנו במדינה וקיבלנו בדיוק את מספר הימים שביקשנו (66) ללא דרישות נוספות, אך גם לא קיבלנו יותר מכך... אז להגיע מוכנים: כרטיס יציאה מהמדינה חובה, במידת הצורך תנפיקו כרטיס פקטיבי, הזמנת מלונות לימים ראשונים (הדרישה לכל השהות אבל הסתדרנו גם ללא).

נוחתים בשדה התעופה הבינלאומי של קנקון, בעבר טסנו מכאן לקובה וההגעה שוב לשדה פותחת את מגירות הזיכרון. השעה היא אחר הצהריים, לוקח לנו שעה קלה לסיים את הסידורים בשדה- המקסיקנים בודקים מזוודות גם לנוחתים ולא רק למי שממריא. שער ההמרה בשדה 19.2 פזו לדולר, נמוך משמעותית מהשער היציג ואנחנו מחליטים שלא לפרוט עד שנגיע לקנקון עצמה, מונית שהזמנו מראש (30 דולר) ממתינה לנו בחוץ, ואנחנו בקנקון.

בכל הסופרים בקנקון מקבלים גם דולר ארה"ב, שער החליפין בסופר 20 פזו לדולר, אם משלמים בדולר מקבלים עודף בפזו, אנחנו מוצאים שזה יעיל בעבורנו ומשיגים כסף מקסיקני ראשוני בכדי להעביר את הערב. בין הסופר לדירה אנחנו מוצאים את דוכן הטאקוס הראשון שלנו במקסיקו! וזה פשוט טעים!!!!!!! ולא פחות חשוב המנות ללא גלוטן... ככה, פשוט, ללא מאמץ.

עם בוקר אנחנו פורטים כסף ויוצאים לכיוון המזח של פוארוו חוארס משם יוצאת המעבורת לאיסלה מוחרס. כל העניין מטוקטק בשיטה אמריקאית, כרטיסים אלקטרוניים, תור מהיר, בכל חצי שעה יוצאת מעבורת איסלה-קנקון וקנקון- איסלה. עלות הלוך-חזור עולה לנו כמשפחה מעל ל-100 דולר. השייט עובר בנעימים עם הופעה חיה על הסיפון- אנחנו מוקפים בעשרות אמריקאים אדומי עור מעודף חשיפה לשמש.

יחד עם האמריקאים נוחתים באי גם רעות חולות כמו עליית מחירים מטורפת ואימוץ המטבע האמריקאי כמטבע חצי רשמי של האי. כל המחירים בדולר ארה"ב לרבות בסופרים ובמסעדות. המקום לא זול. מקווים בשלב הזה שהוא מספיק יפה בכדי שיהיה שווה את זה.

יש חברת מוניות אחת באי, משמשת כקרטל, המחירים קבועים ללא יכולת מיקוח רבה (10 פזו לפה או לשם), ישנו אוטובוס שנוסע ב-2 מסלולים, עלות נסיעה 20 פזו למבוגר ו-10 לילד (מקומיים משלמים חצי).

התמקמנו בדירה באמצע האי, לא רחוק מהסופר הגדול באיסלה Chedraui, דירה נוחה עם אינטרנט יציב, סה"כ מרוצים.

עיקר הפעילות באיסלה מוחרס נסובה סביב החוף הצפוני.

אחת לשנה אתר התיירות המוביל בעולם tripadvisor מוציא רשימת יעדים נבחרים לשנת התיירות הקרבה. בתחילת 2022, חודש לפני בואנו, נבחר החוף הצפוני של איסלה כאחד מ-15 חופים היפים בעולם!

האמת? די בצדק, למעט העובדה כי המקום מוצף בכמות בלתי הגיונית של תיירים אמריקאים, מדובר באחד החופים היפים שראינו.

מלבד עצי הקוקוס והחול הלבן עם מי הטורקיז, המקום "חי" מאוד, יש המון שחפים, דגים, חתולי ים. כל פעילות חוף מוכרת אפשרית באזור. אנחנו בחרנו בשנורקלים ובניית ארמונות לצד הרביצה על החוף. האוכל המקסיקני רק מעצים את החוויה.

ביקרנו גם בחלק הדרומי, אך אין כאן משהו חריג או יוצא דופן, תצפית יפה, קצת עתיקות, מסעדות. לא משהו ששווה בשבילו לטוס לצד השני של העולם, אם אתם פה אז תקפצו לביקור כמובן אבל זה מתגמד ביחס לחוף הצפוני.

הייתי מסכם את חווית איסלה מוחרס כביקור בדיסנילנד.. זה מתוייר, המחירים לעיתים מוגזמים, זה עמוס בתיירים אבל אתה נהנה מכל רגע.