ימים אחרונים ברפובליקה

יום ראשון, יום השבתון ברפובליקה הדומיניקנית, שעות הבוקר המוקדמות אנחנו נפרדים פרידה מרגשת ממשפחת שם טוב ויוצאים לדרכנו לכיוון "הבית" בסוסואה.

הדרכים ברפובליקה הדומיניקנית מהנות מאוד, זה לא שיש בנמצא כביש אחד ראוי ושלם , אך על אף היותן משובשות הן מלאות חיות וקסם, בתי עץ רעועים, חיות משק, נוף נהדר, ירוק ירוק ירוק בכל מקום ירוק, מסעדות ודוכני דרכים לאורך הדרך. והקסם העיקרי בדרכים הוא אותם בתי עץ רעועים הצבועים בצבעים עזים מלאי חיים.

אך הפעם הדרך זימנה לנו חוויה מסוג אחר ...

בתחנת הדלק הצמודה לעיר ריו סאן חואן הרכב השכור שלנו קיבל סולר במקום בנזין... דקה לאחר מכאן שבק חיים ונעמד בלי נוע באמצע הדרך.

12:00 בצהריים, חום דומיניקני לוהט, אנחנו תקועים עם 3 ילדים באמצע כביש בינעירוני.

לאחר מספר שיחות עם סוכנות הרכב אותר מוסכניק שהיה מוכן לעבוד ביום החופש ולבוא לחלץ אותנו. הבחור הבטיח להגיע תוך 35 דקות, ואכן כך היה, הוא הופיע כעבור שעה וחצי, שהן ככל הנראה 35 דקות דומיניקניות...

למזלנו כבר צברנו פז"מ ברפובליקה הדומיניקנית, ולאחר 50 דקות שלא נראה זכר לבחור, החלטנו לנקוט באופציה הישראלית ולהתחיל להיעזר במקומיים.

עידית איתרה מוסכניק מקומי (דרך מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו) - בחור לבבי ומקסים, איתור הבעיה אישש את החשש, סולר במקום בנזין. המוסכניק המקומי החביב שלנו נחלץ לעזרתנו, בהתחשב בעובדה כי מדובר ביום א' - זה לא מובן מאליו. כשעתיים לאחר מכן אנחנו ממשיכים בדרכנו אסירי תודה ומרוצים משום מה מהחוויה, מציאת הפתרון הזריז וסיום הפרשה.

שעה וחצי לאחר מכן הגענו לחוף קברטה המוכר, החוף היה הומה אדם ובמים היו מאות גלשני רוח. היתה אוירה כיפית, מוזיקה נעימה ומזג אויר נהדר, לפעמים כיף לחזור למקום מוכר.

שתי מילים על קברטה, החוף נחשב כאידיאלי לגלישת רוח ובמקום עשרות גולשים ואווירת קוסמופוליטית צעירה ותוססת.

למחרת בבוקר הספקנו לאכול ארוחת בוקר ב natura cabana, מסעדת בריאות המציעה גם מנות ללא גלוטן. המסעדה ממוקמת במתחם מלון המציע נופש שקט ובריא, באווירת המזרח - בונגלוס טבעיים בנויים מעץ, אוכל בריא, שיעורי יוגה ופילטיס, מסז', חדר כושר אקולוגי על חוף הים ועוד.

הבונוס במסעדה, הוא כמובן המנה ללא גלוטן. מיכל נהנתה מלחם טרי ועשיר ללא גלוטן.

בשעה 12:00 נפרדנו מהרכב והתחלנו להתנהל בתחבורה ציבורית, קרי מונית-אופנוע. שני אופנועים הצליחו להכיל את כולנו, נסיעה של כ-1.5 ק"מ עלתה 200 פזו לכולנו, ברור שהילדים לקחו את זה כחוויה משנת חיים...

יום רביעי, 4.8.21, היה יום מלא ריגושים והפתעות. נולד לנו אחיין ובן דוד חדש, מתוק וחמוד כל כך!! דודה יעל הפתיעה בלידה מוקדמת מהצפוי. כולנו היו נרגשים והתמוגגנו לראות את התמונות של אחיינינו החדש.

עוד לא הספקנו להירגע מהלידה, והנה הגיעה הפתעה נוספת: משפחת שם טוב הגיעו לפרידה אחרונה!!! איזה כיף!! המפגש היה מרגש מאוד, וכולם מיד קפצו יחד לבריכה, ולאחר מכן לארוחת ערב חגיגית עם עוף ברוטב תפוזים מעשה ידיו של רועי:)

את הלילה העברנו שתי המשפחות ביחד בדירה אחת, כיף אמיתי.

יום חמישי בבוקר, הפעם הפרידה מהשם טובים אמיתית, אך לא סופית (עלו הרבה ניחושים איפה יהיה המפגש הבא... מי אמר קופנגן?)

הטיול עם משפחה נוספת וריבוי ילדים הפך את השהות ברפובליקה לקלה ומהנה, מעכשיו נצטרך להתרגל למציאות חדשה של שהות 24-7 כמשפחה- נכונים לאתגר החדש שמחכה לנו בקולומביה

בשעה 9:30 יצאנו לסנטו דומינגו. וביום שישי בבוקר - טיסה לבוגוטההההה.

אז מה היה לנו ברפובליקה?

• נופים מטורפים, מלא ירוק בעיניים.

• חופים מדהימים - מי קריסטל תכולים וחול לבן.

• מוניות אופנועים - מספר נוסעים מקסימלי לאופנוע: 4 ללא קסדות.

• חוקי תעבורה - פחות... (עד עכשיו לא הבנו אם מותר לנסוע באור אדום, למי ומתי).

• מחירים: לא זולים. מה שכן, התרשמותנו היא שהדומיניקנים לא הכי טובים במשא ומתן, אז חובה להתמקח על הכל.

• מוצרי מזון - בסופרים יש מכל טוב, הכל עניין של מחיר.

• מסעדות מקומיות - לצערנו לא יצא לנו לאכול במסעדה מקומית שראויה לציון.

הכי היה לנו כיף לנסוע בדרכים הבינעירוניות, בכפרים שבמעלה ההרים, ולאורך החופים, וליהנות מהמראות הכפריים ומהנופים הירוקים.

היה חסר לנו אוכל רחוב. בכל נסיעה אל מחוץ לעיר כדאי להצטייד באוכל מראש, קשה למצוא מסעדות או דוכני רחוב בדרכים הבינעירוניות (ולעיתים גם בעירוניות).