החופים של לאס טראנס

וואו וואוו ועוד פעם וואוו! איזה חופים יש ללאס טראנס, כמה יופי, כנראה שאם לאלוהים היה חלון זה בטח הנוף שהיה משתקף ממנו, מים צלולים, חול לבן, חוף בתולי זרוע עצי קוקוס עד לקו המים.

עזבנו את הבית בסאסואה והגענו בשעות אחר הצהריים המאוחרות ללאס טראנס יחד עם משפחת שם-טוב. נתקלנו בקושי קל במציאת מלון המתאים ל-2 משפחות. לאחר חיפוש שנמשך שעה קלה התמקמנו במלון Las Palmas Residence , מלון חביב עם גינה קסומה בסמיכות לים בעלות של 70 דולר ללילה- מעל המחיר שציפינו לשלם, אך השעה הדוחקת, הקרבה לים, המטבח המאובזר בדירה והגינה הקסומה הטו את הכף. הספקנו לעשות סיבוב הכרות בטיילת/קו החוף טרם נגמר היום.

בימים הבאים יצאנו לתור את חופי ואתרי לאס טראנס, חצי האי סמאנה והסביבה.

פתחנו את היום הראשון באחד מהאתרים היותר מומלצים בסביבה - Playa Rincon - והתאכזבנו לגלות כי החוף ברובו הותקף באצות ים המפריעות לשחייה ופוגמות בנוף. תופעת אצות הים היא משהו שחייבים לקחת בחשבון בביקור בקריביים (בכל הקריביים לא רק ברפובליקה) כל מי שעתיד לבקר באזור בשנים הקרובות ראו פוסט נפרד בעניין.

לאחר התקדמות עם הרכב נמצאה חלקת אלוהים קטנה בשפך נהר, חוף חלומי, שרק הגביר את הרגשת הפוטנציאל הלא ממומש של כל רצועת החוף. הילדים (וניר אולי אפילו יותר) נהנו לצאת עם השנורקלים שהבאנו עוד מהארץ (דקטלון) ולגלות את עולם החי העשיר. המים צלולים, ללא דגים, השונית הקטנה קרובה מאוד לחוף. תענוג.

משם המשכנו לעיירת החוף Las Galeras המציעה אף היא רצועת חוף יפה שזורת סירות דייג ומסעדות דייגים על קו החוף.

ביומנו השני בסביבה הגענו לגשר המפורסם בסמאנה - שרשרת איים המחוברת בגשר מעל למי המפרץ. רצה הגורל ובין הגשר השני לשלישי נפתח מעלינו ענן, מזג האוויר הטרופי הכה בנו ללא רחמים, רטובים מצאנו מכסה מאולתר במעבר בין הגשרים; עם הירגעות הגשם ביקרנו במוזיאון הקטן והסמוך לגשר המציג חלקי שלד של לוויתן- האזור מוכר כאזור רבייה ומי שיבקר בחודש מרץ יוכל לצאת לשייט וצפייה בלוותינים.

סמאנה היא יעד נהדר לביקור קצר בדרך אל או מהחופים, רצועת טיילת ארוכה, מתחם פנאי צמוד לטיילת בנוי בתי עץ צבעוניים, ומבחר רחב באופן יחסי של מסעדות.

שעה קלה לאחר מכן השמש כבר הפציעה ואנחנו באחד המקומות הכי אנדרייטד ברפובליקה- La Boca Del Diablo. במקום תופעת טבע מרתקת: גלי הים שחקו את סלעי החוף ויצרו חורים בסלע, ובכל פעם שמגיע גל גדול לחץ המים המנסים לעבור דרך חורי הסלע יוצרים פרץ מים הדומה לגייזר.

את היום סיימנו בחלקת אלוהים קטנה - פונטה בוניטה, בפלאיה (חוף) בוניטה. קסם של מקום, שקט, ללא רוכלים, מסעדות או בתי מלון. נקודת מפגש של שני מפרצים יצרו רצועת חול החודרת לים, מים רדודים וצלולים מקום מושלם לשנורקלים; ללא ספק נקודת חובה בביקור באזור.

למחרת השכמנו לקום ויצאנו לכיוון מפל לימון. ההשכמה המוקדמת הוכיחה את עצמה, הגענו למפל כמעט עם פתיחת האתר וכך נהנינו ממפל כמעט ריק ממבקרים נוספים. ההליכה למפל ארכה כשעה, תוך עליות וירידות קלות בשביל מעט בוצי עקב הגשם שירד בלילה. יש אפשרות לשכור סוס לרוב המסלול, פחות מומלץ משום הדרך המחליקה. יואב הפתיע וסיים את מלוא מסלול הטרק בהצלחה כמו גדול ; לקראת ערב חזרנו לפונטה בוניטה והעמקנו את ההתנסות בשנירקול.

לאחר יום של לימודים (גם את זה עושים במסע) וביקור בחופי הים המדהימים של לאס טראנס התכנסנו יחד עם משפחת שם טוב לארוחת שבת וקידוש בחצר המשותפת של המלון.

אין בעולם כולו על אווירת יום שישי אחר הצהריים כמו שיש בישראל- שעות הקסם, געגועים.

ביומנו האחרון יצאנו לשמורת los haitises national park , פארק לאומי ששימש כלוקיישן צילומי העונה הראשונה של "הישרדות" (80 דולר להרכב משפחתי, לדעתנו המחיר לא משקף את אטרקטיביות האטרקציה). במקום כ-365 איים בחלקם חופים ציוריים, בחלקם מערות בהן הותירו הטאינו (שבט המקומי טרום קולומבוס) כתובות קיר, שייט בין עצי מנגרוב וסיום השייט באי קאריבי. השיט לאי הראשון ארך כ-40 דקות, חלקו תוך גשם חזק (גג הסירה לא עזר). השיט חזרה היה מהיר מאוד על גלי הים הפחות רגוע ממה שהורגלנו... הילדים ראו זאת כאטרקציה מהנה, המבוגרים פחות.

סיכמנו את הביקור בסרטון "הישרדות"

אחר הצהריים הוקדשו לחגיגות יום ההולדת ה-11 של תמר שם טוב. תמר ורועי הכינו פעילות "מצא את המטמון" מאתגרת ברחבי המלון. הילדים נענו לאתגר, ובשיתוף פעולה בלשי משהו פתרו את התעלומה ומצאו את המטמון(!). יום ההולדת נחתם בארוחת ערב משותפת (משפחת שם טוב הזמינו את כולנו לפיצה Casa Azul, מסעדת פיצה בטאבון מומלצת על קו החוף של לאס טראנס) ולקינוח עוגת טירמיסו ללא גלוטן מעשי ידי עינבר, תמר ומיכל.

חותמים את הביקור בלאס טראנס - מחר נצא חזרה לסוסואה, ננוח ונתארגן לקראת הטיסה לקולומביה